בואו נעשה לנו חג: ישראל מחפשת סנסציה בספרד

מעט לפני שנשב לחגוג את ראש השנה, לוי וסלע יעלו להופעה היסטורית בחצי גמר גביע דייויס, מול האלופה. המארחת היא פייבוריטית ברורה, ישראל תנסה לשחזר את סיפור דוד וגוליית

דוד נגד גוליית, גירסת 2009. אנדי רם רשום על זכויות היוצרים של הגדרת המפגש בין ספרד לישראל בחצי גמר גביע דייויס (במסיבת העיתונאים אחרי ההגרלה ביום חמישי). התקשורת הספרדית, שמיד אימצה את המטאפורה, ובעצם כל מי שמנתח את ההתמודדות, מבין שהיא נכונה.

 

אחרי שבוע של הכנות על החימר במורסיה, ולא משנה כמה יגידו במחנה הישראלי שההרגשה טובה וההתרגלות למשטח משביעת רצון, ייפתח ב-13:00 (שעון ישראל, שידור ישיר בערוץ 2) אחד מחצאי הגמר הכי חד-צדדיים של השנים האחרונות בגביע דייויס. רם, שוב הוא, הגדיר את הסיכוי כ-0.00001 אחוז.

 

ישראל הזעירה, שהדהימה עם נצחונות על שבדיה ורוסיה בשלבים הראשונים, מגיעה כאנדרדוג מובהק למפגש בראש השנה מול המעצמה מספר 1 בטניס העולמי, מחזיקת הגביע, הרוצה להעפיל לגמר שביעי בתולדותיה.

 

מצד שני, יגידו בישראל, אז מה אם לספרד יש 12 שחקני טופ 100 ולנו רק אחד? מישהו שם עלינו כסף במפגשים מול שבדיה ורוסיה? דודי סלע, הראל לוי, רם ויוני ארליך, שכבר חרטו את שמותיהם באותיות של זהב בספר ההיסטוריה של הספורט הישראלי, ינסו להוסיף פרק נוסף במסע הקסום שלהם בדייויס 2009.

האיצטדיון במורסיה, רגע לפני הקרב הגדול (צילום: אורן אהרוני)

 

תקווה נוספת עליה אפשר לפנטז היא שאולי הנבחרת הספרדית מגיעה למפגש בערך כמו שהמתחם במורסיה מוכן לארח מפגש חצי גמר דייויס. עד הרגע האחרון, בלתי ייאמן ככל שזה יישמע, הספרדים עדיין דופקים בפטישים, מתקנים ומשפצים את האיצטדיון שהוקם במיוחד במתחם הגולף הפסטוראלי ב'טורה פאצ'קו'. 12 אלף צופים, מתוכם כ-300 ישראלים רועשים, ימלאו בסוף השבוע את היציעים ויחנכו את האסטאדיו החדש.

 

לוי ינצל את העצבים של פרר לסנסציה נוספת?

בכל האימונים השבוע, הרעשים המעצבנים שימשו כמוזיקת רקע, נקווה שלפחות במשחקים לא נשמע אותם שוב. מי שנראה לא פחות עצבני במחנה הספרדי הוא דויד פרר, שבאימון המסכם ביום חמישי בערב הטיח בזעם את המחבט שלו על החימר וקינח במיני עימות מילולי עם הקפטן אלברט קוסטה.

 

החל מ-13:00, אחרי נגינת ההמונים וטקס הפתיחה של המפגש, מי שינסה לנצל את העצבים והלחץ הזה של המדורג 19 בעולם הוא הראל לוי. אם המחבט מספר 2 שלנו ידהים, כמו בפתיחת המפגש מול רוסיה את טורסונוב, גם את פרר, זה עשוי לשנות את תמונת המפגש כולו, בדיוק כמו ביולי.

 

לוי אמנם לא שיחק השנה על חימר, פרט לשלושה משחקים בצ'לנג'ר ג'נובה ערב נחיתתו במורסיה, אבל השנה הוא מתעלה במפעל הנבחרות ורושם נצחונות שמשאירים מאחור את כל הסטיגמות שהודבקו לו בשנים האחרונות. "אני שמח לפתוח ראשון, זה עבד במפגשים האחרונים, נקווה שגם הפעם", אמר לוי, אותו יעודדו מהיציע הוריו יואל וניצה.

 

אחרי לוי יעלה מי שמוגדר בעיתונים הספרדים 'רפא נאדאל של הנבחרת הישראלית', דודי סלע. אז אולי הג'וקר מקרית שמונה הוא לא בדיוק השור ממאיורקה, אבל התקווה היא שכפי שקרה לא פעם בשנתיים האחרונות, דודי ישאיר מאחור תוצאות לא טובות בסבב ויתעלה על עצמו להופעה הירואית נוספת בדייויס.

אנדי רם מתרגל לחימר במורסיה באימון המסכם (צילום: אורן אהרוני)

 

אז ישראל אלרגית לחימר?

כאילו השד הספרדי לא מפחיד בפני עצמו, החדשות הרעות מגיעות מהסטטיסטיקה. ספרד לא הפסידה משחק בית מאז 1999 (מול ברזיל של גוסטבו קוורטן) ומול ישראל

 היא תלך על ניצחון 17 ברצף על החימר הביתי. המאזן ההיסטורי של הנבחרת שלנו על המשטח האדום עומד על 11 נצחונות ו-20 הפסדים בכלל ומול ספרד על 3:0.

 

ב-1953, ארי אבידן-וייס, מרדכי אפל וגבריאל דוביצקי הובסו 5:0 בברצלונה, במפגש הראשון אי פעם בין המדינות ב'מונדיאל הטניס'. ב-1992, הקפטן הנוכחי אייל רן, אז כשחקן יחד עם גלעד בלום ושחר פרקיס, הפסידו 3:0 על החימר בעיר אווילס. הפעם האחרונה בין המדינות היתה ב-96', אז רן, אייל ארליך ונועם בר נכנעו 4:1 ברמת השרון, כאשר אחד המנצחים בנבחרת האורחת היה אלברט קוסטה, שיישב על הספסל המארח במורסיה.

 

לפי כל הנתונים הללו, ישראל די אלרגית לחימר ואין לה הרבה סיכוי בסוף השבוע במורסיה. בפועל, הקלישאה שלדייויס יש חוקים משלו כבר יושמה לא פעם העונה על ידי הנבחרת הכחולה-לבנה. ב-48 השעות הקרובות נדע לאיזה כיוון זה הולך הפעם.