"הרעב לא חזר אלי", הסבירה מנאדו, שמאז ינואר 2009 לקחה פסק זמן משחייה מקצוענית. "כשאני קמה בבוקר, אין לי רצון ללכת לשחות וזה אומר הכל. יש לי את כל התארים האפשריים, זכיתי בכל מה שרציתי ועכשיו אחשוב על העתיד".

הטיפוס של מנאדו לעבר הצמרת החל עוד לפני אולימפיאדת אתונה 2004. באליפות אירופה באותה שנה היא כבר זכתה בשלוש מדליות זהב והזכייה בתואר האולימפי במשחה החזק ביותר שלה, 400 מטר חופשי, סימנה אותה כמועמדת הבולטת לשבירת שיא העולם של האמריקנית האגדית ג'נט אוונס, מ-1988.
ב-2006 הצרפתייה הצעירה עשתה זאת, אבל את התואר השחיינית המפורסמת בתבל היא לא קיבלה רק בגלל שיאי העולם (החזיקה בשיא ב-200 מ' חופשי) או בגלל הזכייה במדליות באליפויות העולם (חמש במלבורן 2007) ובאליפויות אירופה (שבע בבודפשט 2006, שלוש באיינדהובן 2008), אלא, כאמור, בגלל המראה שלה, והחיבה לשערוריות. בכל מקרה, בבייג'ינג 2008 מנאדו כבר דעכה, כשלא הצליחה לזכות בשום מדליה. הפרישה, ככל הנראה, מגיעה גם בשל האכזבה ההיא מהאולימפיאדה האחרונה.