הבחירה באברי גלעד לאייש את הכסא של המארח מסקרנת מאוד, ולא ברורה מאליה. הרבה מאוד מונח פה על הכף. "רשת" נמצאת בתקופה לא פשוטה, מאחוריה גל הימורים שהיה משכנע כל מהמר להתרחק מהקזינו לאיזו תקופה וללכת להירגע בים. אברי גלעד, כרגע, הוא הימור. הנדוניה שלו מורכבת, מבטיחה מצד אחד וממולכדת מצד שני. הוא מגיע עם הפאסון הבוגר של מישהו שכבר הספיק לקום, ליפול ולקום עוד פעם. כשהוא יושיב את קרקפתו המכסיפה מול אריה דרעי, הוא כבר לא יהיה הילד שמשחק במגרש של הגדולים. מצד שני הוא עדיין נלהב ונחוש, והיכולת המילולית שלו רק מחדדת יותר ויותר את השפיץ.

אברי גלעד. בוחר לחזור לזירת הפשע (צילום: רמי זרנגר)
נדמה שהפריים טיים הוא הסירנה שמפתה את גלעד לחזור אליה אחת לכמה זמן, ומה שזה לא יהיה שהיא שרה – אהבת הקהל, הזדמנות להשפיע ולשנות, פרנסה או בָּמה לשחרר מעליה מסרים – זה כנראה עובד. גלעד הוא האיש שהכריז לא פעם ש"אזור המחיה הטבעי שלי הוא בצד, לא באמצע" (אבחנה של קובי מידן, איש איכותי לכל הדעות), ושבפריים טיים אי אפשר להגיד כלום, ולכן הפריים טיים הוא "פשרה עצומה".
עכשיו, אחרי הצלחת "1 נגד מאה", הוא בוחר לחזור לזירת הפשע. ברור שזכותו של אדם לשנות את השקפתו, ובכל זאת יש לתת את הדעת על השאלה איזה שימוש יעשה גלעד, איש נחרץ ודעתן, שניחן בכשרון מובהק לעורר מחלוקות ולעלוב בחברי כנסת, בשעות המכנה המשותף הרחב כל כך שיקבל.
גלעד בהחלט מסוגל להמציא זן חדש של מארח. הוא מושחז, הוא מהיר תגובה, הוא מצחיק מאוד ולא מוותר בקלות. ובאמת - קשה לדמיין איך יראו הראיונות שלו, ישוב מאחורי שולחן עץ כבד וגוחן לעבר המרואיין שלו או נשען לאחור ולועס עיפרון בסקרנות. אבל על כמה דברים אפשר להמר בזהירות: מן הסתם, הוא לא יצא מגדרו כדי לבלוע התבטאויות פוליטיות, הוא ישחרר אותן החוצה. ובצדק. זאת התוכנית שלו. תוכנית האירוח של אברי גלעד.
מצד שני יש את "רשת", שכבר הבהירה שהיא מצפה "להעלות משדר מרכזי שיקבע את סדר היום הציבורי". אלא אם כן משהו מהותי השתנה, ו"רשת" הפכה לערוץ ציבורי שמעוניין להשכיל את העם ולאו דווקא לגרוף רייטינג, הכוונה היא לתוכנית נוצצת ועשירה, שבהכרח מצריכה סוג של מאמי לאומי בקודקוד. גלעד מאמין שהתקשורת משחקת תפקיד מרכזי בהתדרדרות התרבותית ומעוניין "להפעיל את הצופה". "רשת", מן הסתם, מעוניינים במשדר מבדר ולא פדגוגי. איך ילכו השניים האלה ביחד? הם יצטרכו למצוא את הנוסחה.
גלעד מתעב את תרבות הסלבס (אבל אין לו כלום נגד הסלבס עצמם, כמו שהבהיר בהזדמנות). בתוכנית הראשונה יתראיינו אריה דרעי ואייל ברקוביץ', אנשי הישגים לכל הדעות (טוב, לחלק מהדעות). מה יקרה אם תיפול לידי המערכת הזדמנות פז לראיין את בר רפאלי? האם גלעד יטיל וטו, או יסכים למחטף וימצא לרפאלי הישג שיצדיק את ביקורה באולפן? ומה יעשה גלעד הנוכחי, השמרן, זה שמתקומם מול תכנים לא הולמים, תכנים מיניים וגסויות, עם פינת סטנדאפ שיוביל שחר חסון, מר "שמעתם את הבדיחה על ההיא עם הציצים הגדולים בדוגי"? אני בטח לא היחידה שתשאר עד סוף התוכנית, ולו כדי לראות איך השידוך הזה עולה, כששני הצדדים כבר לא שומרים נגיעה.
טוק שואו היא בסיכומו של דבר תבנית נוף דמותו של המנחה. טוק שואו מצליחה היא זו שהמנחה שלה מצליח להחזיק אותה לבד, לא משנה מול איזה אורח, כדי שהאנשים עם הפיפל מיטר ידליקו את הטלוויזיה לראות אותו מראיין, ולא את האורחים שלו מתראיינים. על הנייר, לאברי גלעד יש את כל התכונות שמחזיקות מסך ועניין, נשאר רק החלק השולי והקטן של המימוש. יכול להיות שיקח לכולנו זמן להתרגל, אבל אולי, כמו שאומר הביטוי, זאת תוכנית האירוח שמעולם לא היתה לנו, ואנחנו נאהב אותה ככזאת.
רוצים לדעת עוד על טוק שואו? חפשו בזמן ynet