בהלת שפעת החזירים, הכוללת גם דיונים ארוכים על התרופות, החיסונים שבדרך, ודרכי המניעה הקונבנציונליות, היא הזדמנות מצוינת לגעת גם באמצעי החיוני ביותר בדרך למניעתה, או להחלמה מהירה ממנה: חיזוק המערכת החיסונית שלנו בדרכים טבעיות. תזונה נבונה, תוספי מזון, צמחי מרפא והפחתת מתח - כולן דרכים לחזק את הגוף ולהתרחק לא רק מפגעיה של השפעת האחרונה, אלא גם ממחלות אחרות.
קיימים מספר גורמים תזונתיים המדכאים את פעילות מערכת החיסון:
צריכה של סוכר: צריכת סוכר פשוט (גלוקוז, פרוקטוז, סוכרוז, דבש) גורמת לירידה משמעותית בפעילות של התאים הלבנים במערכת החיסון, שמתחילה כ-30 דקות אחרי צריכתו, ונמשכת כחמש שעות. אפקט זה לא נגרם מצריכה של סוכרים מורכבים. מסיבה זו מומלץ לאכול מעט ב-4-12 השעות הראשונות של זיהום ולא לצרוך יותר מ-50 גרם סוכר בזמן מחלה.
גורמים המגבירים ומחזקים את מערכת החיסון:
תזונה המשלבת עושר בסיבים תזונתיים ומזונות טבעיים מלאים, צריכה לא גדולה של חלבון, הרבה ירקות ותזונה דלה בסוכר מזוקק ובשומן, כמו גם שתייה מוגברת, היא אופטימלית לתפקוד תקין של מערכת החיסון. מזונות טבעיים מלאים כוללים גם: אורז מלא, בורגול, שיבולת שועל, גריסי פנינה, דוחן, קינואה בשילוב עם קטניות כמו עדשים בכל הצבעים, שעועית, מאש, חומוס.
מאחר שרמות הוויטמין בגוף מתכלות מהר, מומלץ לקחת תוסף, במיוחד בזמן מחלה. נטילת פלבנואידים במקביל לויטמין
יוצרת אפקט סינרגיסטי שמגביר את השפעתם.
מינון: 500 - 1000 מ"ג למניעה. 500 מ"ג כל 2-3 שעות בזמן מחלה.
אנטיביוטיקה, תרופות, מזון מעובד עתיר פחמימות ריקות, מצבי מתח ולחץ, זיהום אוויר, מזון המכיל שמרים, חומרי הדברה ורבים נוספים - מדכאים את שיגשוג של הפלורה. מכיוון שלא תמיד אפשר להמנע מנוכחותם, מומלצת צריכה של מזונות מותססים כמו יוגורטים, או חמוצים, גבינת זרעים ועוד בהכנה ביתית.
מינון: כמוסה אחת של פרוביוטיקה ביום. במצב של מחלה: 2-3 כמוסות ביום.
1. אסטרגלוס: (Astragalus Membranaosus): צמח בעל חשיבות רבה ברפואת הצמחים הסינית והוא משמש בעיקר לחיזוק מערכות ההגנה של הגוף, והגברת תנגודת הגוף למחלות זיהומיות, במיוחד אלה הפוגעות בדרכי הנשימה. שורש הצמח הוכח כיעיל נגד זיהומים ויראליים, שפעת והצטננויות, זיהומים ודלקות של דרכי הנשימה, אסתמה וקוצר נשימה. כמו כן, הוא מפחית את משכם וחומרתם של הסימפטומים.
מינון: 1-2 גרם ביום של השורש המיובש.
כטינקטורה: 2-4 מ"ל ביום.
2. אוניה דה גאטו (Uncaria tomentosa): נחשב לצמח המעלה את תנגודת הגוף ומסייע בהתמודדות עם פאתוגנים, מחזק פעילות חיסונית על-ידי העלאת מספר כדוריות הדם הלבנות, ובכך מסייע במניעה ובטיפול במחלות חורף שונות ובמחלות חיסוניות אחרות. הוא אנטי בקטריאלי, אנטי סרטני, נוגד חימצון, אנטי ויראלי ולכן מתאים לשימוש נגד שפעת, התקררויות, סינוסיטיס, מחלת הנשיקה ומחלות ויראליות אחרות.
מינון בכמוסות: למניעה: כמוסה אחת ביום. בזמן מחלה: 2-3 כמוסות ביום.
מינון בטיפות: למניעה: 20 טיפות ביום. בזמן מחלה: 20 טיפות, 2-3 פעמים ביום בחצי כוס מים.
3. סמבוק שחור (Sambucus Nigra): צמח חם ויבש ומומלץ לטיפול בהתקררויות, הצטננויות ובליחות המצטברות בגוף.
ברפואה הטבעית נהוג להשתמש בכל חלקי הצמח: הפרחים מתאימים לריפוי נזלת ולהורדת חום, ומהפירות השחורים עושים סירופ לטיפול בהצטננות, בשיעול ובשפעת. הצמח מחזק מערכת החיסון, אנטי ויראלי, נוגד דלקת. מתאים בהתקררויות, שפעות, הצטננויות, נזלת כרונית, סינוסיטיס, קדחת השחת ועוד.
מינון: חולטים כפית של פרחים יבשים בכוס מים רותחים, משהים כמה דקות ושותים. להורדת חום, לנזלת, למחלות דרכי הנשימה, לשיעול ולשפעת.
אזהרה: לא ליטול במקרה של שילשול.
4. פטריית ראישי (Ganoderma lucidum):
מקורה בסין והיא מחזקת את מערכת החיסון על-ידי העלאת מספר התאים הלבנים בגוף. היא מתאימה במצבים של חולשה
חיסונית הנובעים ממצבי סטרס מתמשך. הפטריה מכילה תרכובות פוליסכרידיות להם מיוחסת הפעילות האנטיסרטנית והפעילות המעוררת חיסון.
בנוסף לפטריית הראישי, קיימות שתי פטריות כוח מחזקות, ממריצות ומחסנות נוספות: שיטאקי ומיטאקי. אלה תומכות בפעילות מערכת החיסון ומגבירות תנגודת הגוף לזיהומים.
איפה רוכשים: חנויות הטבע.
אופן השימוש: משרים את הפטריות המיובשות אותם במים למשך 10 דקות עד שהן מתרככות. לאחר מכן ניתן להוסיף אותן לתבשיל, לסלט, למרק או לסושי או להקפיץ אותן במעט שמן זית כתוספת לפסטה או לירקות מוקפצים. כמו כן, ניתן לטחון את הפטריות ולהוסיף למאכלים שונים.
מינון: בשל פעולתם הממריצה, מומלץ לא להגזים בצריכתם. למניעה - 1-2 ביום. כתוסף תזונה - 1-2 כמוסות עם הארוחות.
מחקרים קליניים ואפידימיולוגיים רבים מצביעים על הקשר בין רגשות (בעיקר מתח), אישיות האדם וגישתו לחיים, לבין מצב בריאותו. תגובת מערכת החיסון משתנה ברגישותה למאורעות החיים, בעוצמתה ובמאפייניה מאדם לאדם. מתח כרוני, למשל, עלול להביא לרמה גבוהה של קורטיקוסטרואידים ושל קטכולאמינים בדם. פעילותם של אלה מדכאת את מערכת החיסון וגורמת לאדם להיות חשוף ורגיש יותר לכל מני אנטיגנים - המעוררים תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים. דיכוי
זה קורה בעקבות הצטמקות וניוון בלוטת הטימוס, דיכוי של בלוטות הלימפה ופגיעה במנגנונים חיסוניים נוספים.
הנה כמה המלצות שיכולות לסייע בהתמודדות עם מצבי מתח ובחיזוק המערכת החיסונית:
הכותבת היא נטורופתית ומנהלת מרפאת הבית הטבעי