מתה הפסנתרנית אליסיה דה לרוקה

הפסנתרנית הספרדיה, שזכתה לשורה ארוכה של תוארי כבוד בהם אות מסדר האמנויות הצרפתי, נפטרה בבית חולים בברצלונה כשהיא בת 86

הפסנתרנית הספרדיה אליסיה דה לרוקה הלכה לעולמה אמש (ו') בבית חולים בברצלונה. דה לרוקה היתה בת 86 במותה והותירה אחריה בעל, הפסנתרן הספרדי חואן טורה, ושני ילדים. חבר משפחה מסר כי מאז ששברה את ירכה לפני כשנתיים, מצבה הבריאותי הלך והתדרדר.

 

דה לרוקה זכתה להכרה בינלאומית בזכות הטכניקה המרהיבה שלה בביצועים ליצירותיהם של מוצרט, בטהובן, שומן ורחמנינוב לצד ביצועים מרשימים ליצירות ספרדיות קלאסיות של יוצרים בהם מנואל דה פאיה, אנריקה גרנדוס ואיזק אלבניז. היא נודעה גם בשל מידותיה הקטנות (גובהה - 1.52 מטר) וכפות ידיה, שהיו אף הן קטנות באופן יחסי לפסנתרנים וירטואוזים אחרים אך לא הפריעו לה לרכוש את אהבת הקהל והמבקרים.

 

דה לרוקה נולדה בברצלונה ב-1923 והחלה את לימודי הפסנתר כשהיתה בת שלוש. שנתיים לאחר מכן הופיעה לראשונה מול קהל באקספו הבינלאומי שנערך בארמון המוזיקה בברצלונה. בגיל תשע שווק אלבום הויניל הראשון שלה.

 

מגיל צעיר זכתה דה לרוקה ללמוד אצל מורים בעלי שם בהם פרנק מרשל, תלמידו של אנריקה גרנדוס בעצמו, והתיאורטיקן ריקרדו למוטה דה גריניון. כשהיתה בת 11 הופיעה לראשונה כסולנית ביחד עם התזמורת הסימפונית של מדריד. סגנון הנגינה שלה שילב אינטרפרטציות פואטיות, חן ועדינות לצד טכניקה וירטואוזית ומלאת טמפרמנט שיצרה מצלול רב שכתבי.

 

דה לרוקה יצאה למסע ההופעות הראשון שלה בארצות הברית ב-1955 בהזמנתו של אלפרד וולשטיין והופיעה במסגרתו ביחד עם התזמורת הפילהרמונית של לוס

אנג'לס. מסע ההופעות הזה פתח לה פתח להכרה בינלאומית כאחת מהפסנתרניות המובילות בעולם. היא הופיעה דרך קבע בלינקולן סנטר בניו יורק, בין היתר גם בפסטיבל "Mostly Mozart" היוקרתי שמתקיים בו מדי שנה.

 

בין הפרסים והאותות שקיבלה ניתן לציין את פרס נסיך אסטוריאס ב-1994, אות מסדר האמנויות הצרפתי שניתן לה ב-1988 ואת המדליה היוקרתית ע"ש הפסנתרן והמלחין הפולני, איגנשי יאן פדרבסקי. דה לרוקה זכתה במקביל לתוארי כבוד מאוניברסיטאות שונות בהן מישיגן, מידלברי קולג' בורמונט והקרנגי מלון. ב-2003 החליטה דה לרוקה לפרוש מהופעות באולמי הקונצרטים אך המשיכה להקליט. הקלטותיה זיכו אותה בין היתר גם בארבעה פרסי גראמי.