סוף-סוף גם באונסק"ו הבינו: צריך שניים לטנגו

None

הוא חושני, הוא קצבי, הוא דרמטי, כולם כבר יודעים שצריך שניים בשביל לרקוד אותו וכעת הוא גם מוכר כראוי לשימור. ריקוד הטנגו הלטיני הוכרז היום (ד') על-ידי האו"ם כחלק ממורשת התרבות העולמית. זאת, רק אחרי ששתי מדינות שרבו במשך שנים סביב השאלה אצל מי הוא הומצא, איחדו כוחות ופנו לסוכנות התרבות של האו"ם (אונסק"ו) כדי לקבל הכרה.  

 

24 חברי הוועד הבין-ממשלתי של אונסק"ו למורשת לא מוחשית התכנסו באבו-דאבי והעניקו לריקוד ולמוזיקת הטנגו הכרה רשמית בצורך להגן על מעמדם התרבותי. האו"ם לא ישקיע בכך כסף, אך הצעד יסייע לממשלות ארגנטינה ואורוגוואי - ששתיהן טוענות שהריקוד נולד בשטחן - להצדיק את הכספים הציבוריים שישקיעו בשימור הייצוא המפורסם ביותר שלהן, אחרי הבקר.

"תחושה שניתן לרקוד אותה". אולם ריקודים בארגנטינה (צילום: AP)

 

"אנו גאים מאוד", אמר הרנאן לומברדי, שר התרבות של הממשל המקומי בבואנוס איירס. "אנו מקווים שההחלטה תסייע להפיץ את הטנגו בכל רחבי העולם". הטנגו עלה כסגנון ריקוד במאה ה-19 בפרברי בואנוס איירס ומונטוידאו שבאורוגוואי וכיום נהנה מפופולריות באירופה, יפן וארצות-הברית.

 

העלייה האחרונה בפופולריות של הטנגו מיוחסת בחלקה

ללהיט ברודוויי "טנגו לנצח" ותוכניות טלוויזיה כגון "לרקוד עם כוכבים", שמשודרות בישראל כמו במדינות אחרות במערב. "טנגו הוא תחושה שניתן לרקוד אותה, והתחושה הזאת היא כמובן תשוקה", הוסיף לומברדי.

 

ארגנטינה ואורוגוואי התווכחו ביניהן במשך זמן רב בשאלת מקום הולדתו של מי שנחשב כאבי הטנגו, קרלוס גרדל. רק בשנה שעברה הבינו שבשביל הכרה, כמו בריקוד הטנגו, צריך שניים. הן שילבו ידיים ופנו לאונסק"ו בבקשה להכניס את הריקוד לרשימות המסורות שיש לשמר למען האנושות, ונחלו הצלחה.