רק לדוברי עברית: היכן הישראלים הטובים בארץ?

רגע לפני פתיחת עונת הכדורסל בגביע ווינר, דירגנו את הסגלים המקומיים של הקבוצות: מכבי ת"א נחלשה, אך נותרה חזקה מכולן. ירושלים מצמצמת פערים, חיפה מתחזקת וגם ראשל"צ שואפת גבוה. גלבוע/גליל בצרות וכמוה מחצית ממועדוני הליגה

אהוד כהנים עודכן: 04.10.09, 13:28

האקשן האמיתי של הכדורסל בישראל יתחיל רק בעוד שלושה שבועות, כשהמחזור הראשון ייצא לדרך, אבל הסגלים החדשים של הקבוצות ייתקלו בסוג של מאני טיים כבר הערב (א') ובהמשך השבוע - עם טורניר גביע ווינר במלחה.

 

רבע גמר גביע ווינר 2009

 

את גמר הפיינל פור 2009 הכריעו בעיקר טל בורשטיין ודריק שארפ. שני שחקנים שלא היוו חלק חשוב ברוטציה של מכבי תל אביב במשך רוב העונה, ושניים שעונים לסטטוס משותף נוסף - ישראלים. זה גרם אפילו לפיני גרשון, לא בדיוק החובב הגדול ביותר של השחקנים המקומיים, להודות כי את האליפות הביאו בעלי תעודת הזהות הכחולה.

 

גביע ווינר יהווה הזדמנות ראשונה לבחון איזו קבוצה אוחזת בישראלים הטובים ביותר. מכבי תל אביב אולי מחזיקה בסגל המקומי החלש בתולדותיה, ללא כוכב אחד של ממש לרפואה, אולם האם ניתן למצוא ברחבי הליגה ישראלים טובים יותר? לא בהכרח.

לימונד. מכבי החדשה מתמודדת לראשונה עם החוק הרוסי (עוז מועלם)

 

רגע לפני שקבוצות הליגה פוגשות מחדש בחוק הרוסי, ניסינו לדרג אותן על פי איכות הישראלים שלהן, לפחות על הנייר. צריך לזכור שלבכיר מכולם, טל בורשטיין, עדיין אין קבוצה. הוא עשוי להפוך לחלוטין את המצב בשוק.

 

1. מכבי ת"א: נחלשה, אבל עדיין הכי טובה

ואלה שמות: גל מקל, רביב לימונד, דריק שארפ (גארדים), דייויד בלות'נטל, גיא

פניני (פורוורדים), יניב גרין (סנטר).

 

ללא ליאור אליהו, עומרי כספי ובורשטיין, הסגל הישראלי של מכבי נחלש. אבל הוא עדיין הכי עמוק, כשכל מקומי הוא שחקן נבחרת מוביל בפוטנציה ולבטח שחקן שכל קבוצה אחרת היתה מאמצת. בלות'נטל הוא כנראה הישראלי הטוב בליגה, גרין הגבוה הבכיר, פניני ולימונד (ואולי גם שארפ) הם שחקנים משלימים בסגל כמעט מושלם ומקל עוד יהיה כוכב וצפוי לדקות משמעותיות בליגה.

 

2. הפועל ירושלים: מצמצמת פערים

ואלה שמות: יוגב אוחיון, יובל נעימי (גארדים), שרון ששון, אורי קוקיה (פורוורדים).

נעימי. יהפוך לישראלי בכיר לכל דבר? (צילום: דודי ועקנין)

 

על אף הקיץ המורכב, ירושלים השתדרגה מבחינת המקומיים. אפשר כבר לצפות מנעימי להפוך לישראלי בכיר לכל דבר, כשהשילוב שלו עם אוחיון מתאים בהרבה מאשר עם מורן רוט. ששון ימשיך לצלוף שלשות וקוקיה יתן לא פחות (אם לא יותר) מארז מרקוביץ'.

 

3. מכבי חיפה: חג'ג' הגיע, פורת הותיר חור

ואלה שמות: דרור חג'ג', עמית בן דוד, טוד גולדן (גארדים), משה מזרחי (פורוורד), עידו קוז'יקרו (סנטר).

 

על פניו, גם מכבי חיפה התחזקה. הסגל הישראלי הבכיר (קוז'יקרו, בן דוד, מזרחי וגולדן) נשאר כמעט כולו וזכה לתוספת בדמות חג'ג', שינסה לחזור לעצמו אחרי עונת ייבוש במכבי תל אביב. מנגד, גור פורת עזב לעפולה וחיפה נותרה ללא ישראלי מחליף למשה מזרחי. הירוקים יתקשו למלא את החסר - והעונה תלויה במידה לא מועטה בהצלחתם לחפות על החור שנפער.

 

4. מכבי ראשל"צ: ואז הגיע טפירו

ואלה שמות: מאיר טפירו, אבי בן שימול, יהוא אורלנד (גארדים), איתי לב, רז זהביאן (פורוורדים), ארז מרקוביץ' (סנטר).

טפירו מתרגל לכתום. ראשל"צ תלויה בעיקר בו (צילום: ראובן שוורץ) 

 

בראשון לציון מכוונים גבוה. אפי בירנבוים, שם גדול בפני עצמו, הצליח להחזיר לחיקו את טפירו, שמהווה בפני עצמו הצהרת כוונות. מרקוביץ' חזר הביתה והנה לכם שני ישראלים שעל הנייר היו יכולים בקלות להשתלב בסגל של ירושלים או חיפה, לדוגמה. אם בן שימול ילמד מטפירו, אורלנד יאפס את הידית ולב יחזור לכושרו הטוב מלפני המון המון זמן, ראשון מחזיקה בסגל ישראלי שצועק פיינל פור. מצד שני, יש כאן הרבה מאוד, אולי יותר מדי, "אם".

 

5. בני השרון: על הכתפיים של ארז ואורי

ואלה שמות: ארז כץ, דורי אסף, בן רייס (גארדים), אורי יצחקי (פורוורד), מושון יעקוסי (סנטר).

 

על פניו, אובדן טפירו יגרום נזק משמעותי לבני השרון, אולם צריך לזכור שהוא היה כבר בנסיגה והציג עונה חלשה יחסית. העומס שיוטל על כתפיהם של כץ ויצחקי יגבר, כשגם למושון יעקוסי, אחד השחקנים הפחות מוערכים בליגה, יהיה תפקיד חשוב. החדשות הטובות: יותר דקות לבן רייס, צעיר נחמד וכשרוני, ואולי גם לדורי אסף, תגלית העונה בפוטנציה. ואם בורשטיין יגיע, הכל יתהפך - ורק לטובה.

 

6. עירוני אשקלון: רוט הצטרף, ווטסון שב לימי חדרה

ואלה שמות: מורן רוט, אבי סוכר, דרור דוידי, אלעד הופמן (גארדים), טל דן (פורוורד), כריס ווטסון (סנטר). 

 

אשקלון ביצעה התחמשות משמעותית בגזרת הישראלים עם רוט, ווטסון וסוכר. גם דוידי, הופמן ודן הינם (או שיהיו) שחקני ליגה סולידיים. הבעיה היא שאין לה גבוה ישראלי מחליף. ווטסון אמור לפתוח בעמדת הסנטר, בה לא שיחק מאז ימי מכבי חדרה. ומי יחליף אותו? לא ברור. במקום אריאל בית הלחמי, היינו מנסים את מזלנו בלאומית או אולי אפילו בארצית (יריב רוקני, למשל), כי כרגע אין אף אחד.

ווטסון כבר לא בחולון, כדיר עדיין בגליל (צילום: אלי אלגרט)

 

7. גלבוע/גליל: זקוקה נואשות לגארד בכיר

ואלה שמות: ליאור שגב, אבישי גורדון, דגן יבזורי, דור אליהו (גארדים), אלישי כדיר (פורוורד), מוטי מוסקוביץ' (סנטר).

 

דווקא הקבוצה של עודד קטש, הפתעת העונה שעברה, נמצאת בצרות. בממלכת ההתיישבות העובדת איבדו את גוני יזרעאלי, קיוו להשאיר את גל מקל והתבדו, בנו על יוגב אוחיון - והתאכזבו. לגליל אין עדיין גארד ישראלי ברמה גבוהה (עם כל הכבוד ליבזורי ולשגב) ורק שחקן כזה יוכל להציב את המצב.

 

8. אליצור מכבי נתניה: אולי ווילי סימס יעזור

ואלה שמות: גוני יזרעאלי, ערן אסנטי, אוריה גור, שון ויינשטיין (גארדים), ליאור חכמון, אלירן גואטה (פורוורדים), רוברט רוטברט (סנטר).

 

בנתניה בונים רבות על יזרעאלי ורוטברט, אבל לא בטוח שזה יספיק. נכון שחסר עוד זר אחד לפחות, אך לפחות בהכנה זה לא נראה טוב עם אפס נצחונות וארבעה הפסדים. מה לא היו עושים בעיר היהלומים כדי שעוזר המאמן, ווילי סימס, יחזור לימיו כשחקן.

נניקשוילי וברקוביץ'. לאן הם יובילו את עפולה? (צילום: חגי אהרון)

 

9. עירוני נהריה: שובו של הקאמבק

ואלה שמות: עודד שעשוע (גארד), אור איתן, ברק פלג, ולאדי ירמישין, דניאל גור אריה (פורוורדים).

 

בנהריה רצו לראות את אוחיון ממשיך, אבל לא יכולים היו לעמוד בחוזה שלו. גם לימונד עזב, כזכור, והקו האחורי של העונה שעברה התפרק. ייתכן שמעז יצא מתוק: שעשוע ינשוך, ישרוט וינסה להוכיח שלא שכח לשחק כדורסל, כשלצדו ירביץ פלג המתקמבק. ירמישין וגור אריה יתנו חיפוי אוירי ומלחמה, איתן יקלע מבחוץ. אם זה יתחבר, יהיה ליעקב ג'ינו, מאמן שיודע בדרך כלל להוציא שלם הגדול מסכום חלקיו, עם מה לצאת למאבק.

 

10. הפועל עפולה: ניסיון יש, ויכולת?

ואלה שמות: ניב ברקוביץ', ניצן חנוכי, אבי נניקשוילי (גארדים), גור פורת, ניר כהן (סנטרים). 

 

בעפולה התגאו בהחזרתו הביתה של פורת, אולם כמו במקרה של נתניה, לא בטוח שזה יספיק. פורת הוא שחקן משלים ולא מוביל, וכמוהו גם חנוכי וכהן. דווקא לברקוביץ', מתגליות העונה שעברה, יש פוטנציאל להפוך לשחקן מוביל ביום מן הימים, ואולי כבר העונה. ניסיון, בכל מקרה, לא חסר לקבוצה הזאת - עם כהן מינץ וננישקשוילי הוותיקים. יכולת, לעומת זאת, אולי דווקא חסרה.

ווילי סימס. יכול היה להיות הישראלי הבכיר בנתניה (צילום: אהרל'ה ויסברג)

 

11. הפועל חולון: לא נראה מבטיח

ואלה שמות: ליאור ליפשיץ, עדי פרג, אבי אליהו, נועם מטלון (גארדים), רביב

פיטשון, יוני ניר (פורוורדים), פרננדו גוטמן (סנטר).

 

ווטסון, השריד האחרון מעונת האליפות, עזב - אבל חולון יודעת להפתיע. ניר עוד עשוי להמשיך את היכולת הטובה שגילה בעונה שעברה כאור בודד באפלת גבעת שמואל; ליפשיץ, הפעם ללא פלורס וטולברט לצדו, ימשיך לתת הכל; גוטמן ינסה להיות ההפתעה שבחולון בונים עליה. הסך הכל לא נראה מבטיח, אם כי אהבנו מאוד את חזרתו של פרג לקבוצה עמה עלה פעמיים לליגת העל.

 

12. עירוני ר"ג: תצטרך לבנות את הזרים

ואלה שמות: ג'ייסון תומאס, חן זיגדון, אור ברנר, דייגו טרמונטוצי (גארדים), שון דניאל, איציק אוחנון (פורוורדים).

 

תומאס עוד עשוי להתברר כגניבה של העונה, אבל חוץ ממנו, זה לא נראה טוב. קבוצה שהישראלי המוביל שלה הוא אוחנון, מבלי לפגוע, תצטרך לבנות על הזרים. מי יודע, אולי השנה יצדיק דניאל את המורשת המשפחתית ואת הציפיות שתולים בו.

 
פורסם לראשונה 04.10.09, 00:27