ביקורת: פורטרהאוס - לא בכל מחיר

למסעדת "פורטרהאוס" שבלב השרון כדאי להגיע רק לארוחות עסקיות, הנועצות תו מחיר הגיוני בנתח הבשר שתקבלו

סטייקים - אני חייב להודות - משעממים אותי. זאת אומרת, אין לי התנגדות לטעום ביס אחד או שניים של בשר משובח שיושן ונצלה כהלכה. אבל לשבת וללעוס 300 גרם מאותו הדבר? גישתו של המטבח האסיאתי, המגיש כמויות קטנות של בשר יחד עם ירקות, אטריות, אורז או מרק, נראתה לי תמיד מאוזנת וטעימה יותר.

 

עם זאת, ידוע לי היטב שאצל קרניבורים אמיתיים די באיזכור המונח "פורטרהאוס" - אותה אומצת אימים עם עצם בצורת טי שמצידה האחד משתרע נתח עסיסי של פילה ומצידה השני נמצאת סינטה נימוחה - כדי לערבל את מיצי הקיבה. בארה"ב, אגב, שמו של הנתח הוא טי-בון ובאיטליה הוא מכונה ביסטקה א-לה פיורנטינה.

 

משהוטל עליי לבחור מסעדה לחגוג בה יום הולדת לחבר חובב בשר מושבע, הימרתי על פורטרהאוס, השוכנת באזור תעשייה קטן בין תל-מונד לקדימה.

 

בפורטרהאוס - מסעדה שנראית כמו נגרייה משופצת - הסכום הסופי שישולם נגזר ממחיר המנה העיקרית, מה שהכריח אותנו לסרוק בעיניים מורעבות את חלקו הבשרי של התפריט. בשלב הזה נאלצנו לבלוע רוק פעם ואפילו פעמיים כאשר התברר לנו שמחירו של סטייק פורטרהאוס שבו חשקנו מלכתחילה הוא 255 שקלים ואילו מחירו של אנטרקוט זוגי הוא 235 שקלים. נכון שמדובר בנתח בשר השוקל קילו ומיועד להשביע זוג, אבל אם היינו מזמינים שניים כאלה, בתוספת יין, קינוחים וקפה, היינו מגיעים לחשבון המתקרב ל‭800-‬ שקל לשני זוגות. העדפנו לוותר על הפנטזיות ולהדק את החגורה. למזלנו, בתפריט הבשר מופיעים כאן גם פריים ריב, ראמפ סטייק, פילה בקר, נקניקיות, צלעות וקבבוני טלה.

 

עוד לפני שהזמנו את המנות הראשונות קיבלנו צלחת עם ראש שום צלוי, זיתים מגולענים ופלפלים, שהוגשו לצד פטה כבד עוף ולחם לבן. זה גם היה המקום לקצת יין. ואני, בעוונותיי, שתיתי בזו אחר זו שתי כוסות של שנין בלאן צונן שהלך טוב עם המליחות של הפטה.

 

השירות ב"פורטרהאוס" נלהב. המלצר שלנו היה צעיר נרגש עד גבה-גלי, שהתעקש לדקלם באוזנינו את מונולוג הבית על אודות בשר המבכירות המשויש הנבחר בקפידה ונתלה באוויר, וכו‭.'‬ עם זאת, כשהתברר לו שהמחירים הנקובים גדולים עלינו, נדמה היה שגישתו הצטננה באחת, והוא הודיע במפגיע שהוא עוזב אותנו, "עד שתחליטו‭."‬

 

בסופו של דבר, בחרנו במנות ראשונות כמו סלט רוקפור סימפטי שהכיל חסה ועלים עם גבינת רוקפור והוגש ברוטב ויניגרט עם נתח קטן של סינטה צרוב על הגריל. מנה אחרת, שהוגדרה בתפריט כפטוצ'יני כמהין, התגלתה כמנת פסטה קטנה ולא רעה שנהנתה, אולי, מזילוף כמה טיפות של שמן כמהין.

 

לעיקריות בחרנו סטייק טי-בון, המופיע כאן כמעין גרסה ממוזערת ומוזלת (רק 130 שקלים) של הפורטרהאוס, בסטייק פילה ובמנת סלמון. הטי-בון היה מעולה וכמוהו גם הפילה. אין ספק שבתחום הבשר, פורטרהאוס מספקת את הסחורה. הסלמון היה סתמי לגמרי - אבל מי שמזמין מנת דג במסעדת בשרים כל כך מובהקת, יכול להאשים רק את עצמו.

 

כמו המנות הראשונות, גם הקינוחים - קרם ברולה, עוגה, קפה הפוך ותה - היו בסיסיים למדי ולא הותירו רושם מיוחד.

 

כך יצר שלמרות ניסיונותינו להצטמצם ולחסוך, שילמנו בסופו של דבר 700 שקלים כולל שירות על ארוחה שהייתה לא רעה, אבל גם בלתי מספקת בעליל - לא בכמות ולא באיכות.

 

אם נגיע לכאן שוב, זה יהיה רק בצהריים, במסגרת הארוחות העסקיות שמחיריהן - כך גילינו באיחור ניכר - נעים סביב 100 שקלים לאדם.

 

פורטרהאוס. ‭,09-7966678‬ תל-מונד, דרך בני דרור 8