בעיתון סבן יקנה את אל ג'זירה. גם במציאות?

הידיעות על כך שאיש העסקים הישראלי מציע לרכוש 50% מרשת הטלוויזיה הפופולארית בעולם הערבי עוררו התרגשות. אולם עסקה שכזו תיצור "צונאמי" עצום בעולם הערבי, ועלולה להרוס את ה"בייבי" של שליטי קטאר. האם הם יקחו את הסיכון?

הידיעה, שפורסמה השבוע בעיתון מצרי זניח על מו"מ בין איל התקשורת הישראלי-אמריקני, חיים סבן, לבין שליט קטאר, חמד בן חליפה ת'אני, בדבר רכישת רשת הטלוויזיה הפופולארית ביותר בעולם הערבי, אל ג'זירה, עוררה עניין רב יותר בישראל מאשר בתקשורת הערבית. הידיעה ציינה כי ההצעה של סבן לרכישת 50% מהרשת נובעת מ"קשייה הכלכליים".

 

הרשת הקטארית, עם קהל צופים של 80 מיליון איש לפחות, היא "הבייבי" של משפחת ת'אני השולטת במדינת המפרץ העשירה בגז טבעי. לפי הדיווחים בתקשורת הערבית, השליט הקטארי השקיע 150 מיליון דולר בהשקתו של הערוץ בשנת 1996.

 

תפעולה של הרשת מוערך במאות מיליוני דולר בשנה לפחות. לפי הדיווחים, השליט הקטארי מזרים בכל חודש לרשת סכום של 50 מיליון דולר לפחות. יש לזכור כי הרשת התרחבה מערוץ חדשות בודד בעת השקתה לערוצים באנגלית, ערוץ דוקומנטרי, ערוצי ספורט, ערוצי ילדים וכן מדובר על השקת ערוצים נוספים בשפות אחרות.

 

את כל הכסף הזה, מעבר להכנסות הפרסום והכנסות אחרות, מזרימה משפחת ת'אני, ועל כך היא משלמת מחיר פוליטי לא קטן. כמעט אין מדינה בעולם הערבי שלא יצאה נפגעת במשך השנים מדיווחיה הנשכניים של הרשת, ולא אחת נותקו היחסים הדיפלומטיים עם קטאר על רקע אי-ריסון דיווחיה (רק לגבי קטאר נוקטת אלג'זירה מידה רבה של זהירות).

 

סעודיה, שלא אחת נפגעה מדיווחי אל ג'זירה, אוסרת על חברות סעודיות לפרסם ברשת הקטארית. סעודיה אף יזמה את הקמת הערוץ המתחרה, אל ערבייה, כדי לנסות ולנגוס בהצלחה של אל ג'זירה. על רקע הבעיות הפוליטיות, נשמעים כבר כמה שנים דיווחים על כך שממשלת קטאר מעוניינת להוריד ממנה את האש, ולמכור - אפילו למראית עין - את אחזקותיה ברשת הבעייתית.

 

הממסד הציוני בעורף העולם הערבי

כל עוד נמשכת תמיכת המשפחה השלטת, סביר כי תזרים המזומנים של אל ג'זירה יישאר יציב. אולם זה לא אומר שהיא לא הייתה מברכת על כניסה של שותף אסטרטגי רציני, שיזרים לרשת כמה מאות מיליוני דולרים בכל שנה, בייחוד בימים אלה של משבר פיננסי עולמי. האפשרות שהמשקיע יהיה ישראלי אינה עומדת על הפרק.

 

יוזכר כי כבר לפני ארבע שנים הופצו בקטאר ידיעות על הנפקת מניותיה של אל ג'זירה לציבור בבורסה של דוחה או בבורסה של ניו יורק. מאז לא קרה הרבה בפועל. גם בשנה שעברה עוד בטרם החל המשבר הפיננסי צצו ידיעות על אפשרות הנפקתה של אל ג'זירה, וזאת לאחר השקת הערוצים באנגלית והגברת החדירה של הרשת באירופה. מובן כי לנוכח האווירה בשוקי העולם, תכנית ההנפקה נותרה במגירה.

 

הידיעה על סבן בהקשר לאל ג'זירה מזכירה טקטיקה עיתונאית ידועה בעולם הערבי: ניגוח היריב באמצעות קישורו למדינת ישראל, או כפי שנהוג לכנות אותה "הממסד הציוני". בעולם הערבי אין גרוע מזה, והוכחה לכך היא הידיעה שפורסמה השבוע על מינויו של אברם גרנט לתפקיד משני במועדון כדורגל אנגלי בבעלות סעודית, שעוררה תגובות זעם בקרב הטוקבקיסטים הערביים.

 

האפשרות שאיש עסקים ישראלי יהיה שותף ברשת הטלוויזיה המובילה בעולם הערבי תיצור "צונאמי" של ממש בכל העולם הערבי. לא נראה שהקטארים יהרסו במו ידיהם את הסמל הגדול ביותר של התקשורת הערבית המודרנית.

 

 

דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)