כואב לפספס עלייה בצורה כזו. השער הטיפשי בלטביה וההפסד לאותה נבחרת בבית עלו לנו במונדיאל. מדובר בחמש נקודות נוספות שהלכו לאיבוד, שהיו מביאות אותנו באופן ישיר לגביע העולמי. השטויות בצמד המשחקים מול יוון, כולל פנדל לא מחויב המציאות שנשרק נגדנו, עלו לנו במקום בפלייאוף.
כל אלה קשורים לחוסר הניסיון והיעדר המסורת של ישראל. נכון, יש לנו נבחרת טובה עם הרבה ליגיונרים שממשיכים את תהליך ההתקדמות, אבל גם ליוון וגם לשוויץ יש יתרון קטן עלינו בכל הקשור לניסיון ומסורת. שתיהן היו בטורנירים גדולים וידעו מה לעשות ברגע שהגלגל נתקע. כשחושבים על זה, אפילו לטביה היתה שם ביורו 2004.
בעיה נוספת היא חוסר ההצלחה מול 'הגדולות' של הבית וגם היא קשורה במידה מסוימת לחוסר הניסיון. ישראל לא ניצחה את יוון, שוויץ ולטביה אפילו פעם אחת, ולמעשה השיגה מולן רק שלוש נקודות - כך לא עולים למונדיאל. הדיבורים על בית קל נכונים, אבל בסופו של דבר נפלנו בקטנות, או יותר נכון בדברים הקטנים שעושים את ההבדל. עניין של מסורת כבר אמרנו?

גם אם היתה מנצחת בלטביה או מוציאה תיקו ביוון, הנבחרת הנוכחית לא היטיבה לשחק לאורך כל הקמפיין. בשורה התחתונה לא הגיע לנו לעלות וכנראה
שהטבלה לא משקרת. אולי בגלל הסגנון וצורת המשחק, משהו בנבחרת הזו גם לא כל כך עבד מבחינת החיבור לקהל, שמצידו הביע אי אמון בשני המשחקים האחרונים מול לוקסמברוג ומולדובה.
איך מניעים מחדש את המנוע? מזרימים דם חדש וצעיר כי הקהל הישראלי אוהב ומתחבר יותר טוב לשחקנים צעירים, גם אם זה יגיע על חשבון כישלון ידוע מראש במוקדמות היורו. מבלי להתייחס לשמות, במכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל חיפה יש דור חדש שצריך לקבל הזדמנות כבר עכשיו במטרה לבנות סגל שירוץ ביחד עד לברזיל 2014.
המאמן הבא צריך לקבל אור ירוק לשני קמפיינים לפחות ורצוי שיהיה גם הוא צעיר. מבחינתי אייל ברקוביץ' הוא המתאים ביותר לתפקיד, למרות שגם מועמדים אחרים באים בחשבון. ברקוביץ' זוכה להערכה מצד שחקני הדור הבא, אהוב על הקהל ומתאים לרעיון של הזרמת דם חדש.