מדי יום אנו נחשפים ברחוב הסואן לזיהום סביבתי קולי (Acoustic Pollution) - מכביש סואן, דרך האוזניות ב-3-MP, ועד למוסיקה הרועשת בחדרי הספינינג במכוני הכושר. לעיתים אנחנו חווים צפצופים מציקים באוזניים אחרי בילוי לילי במועדון או הופעה. הזמר דני ליטני כמעט ואיבד את השמיעה בגלל שלא שמר על אוזניו, אך מהם הסיכונים שרובנו - שלא עוסקים במוסיקה באופן יומיומי - חשופים אליהם? ד"ר בני נגריס, מומחה לרעש ומנהל השירות האודיולוגי במרכז הרפואי רבין, מסביר מהו רעש אמיתי.
"בדיוק כפי שהמודרניזציה הביאה חשיפה לזיהום סביבתי, כך גם עוצמת הרעש לה אנו נחשפים בחיי היומיום גדולה מזו בעבר", מסביר ד"ר נגריס. "בהתאם לזאת, השמיעה הממוצעת והמקובלת כתקינה היום, כפי שנקבעת על-ידי איגוד השמיעה העולמי, גרועה במספר דציבלים מזו שנקבעה לפני כ-40 שנה".
צו סדר הדין הפלילי משנת 2000 קובע מספר לא מבוטל של תקנות הנוגעות ל"רעש בלתי סביר" - מרעשי מכונות ברחוב ועד "שירה וצעקה מבנייני מגורים" בשעות הלילה. בנוסף, ישנן תקנות הנוגעות למניעת רעש באולמות שמחות ומועדונים,
לפיהן רעש חזק יוגדר לפי התרשמות השוטר הנמצא מחוץ לאולם. באולמות שמחות, מותרת מידת רעש במקומות הישיבה עד לעוצמה של 85 דציבל.
מקור חשוב נוסף לרעש סביבתי הוא אמצעי תחבורה. גם בתחום זה קיימים כללים לגבי המידה המותרת של רעש תחבורתי בשכונות מגורים. מידת הרעש נעה בין 50 דציבל בשעות היום ל-40 דציבל בשעות הלילה. לאורך נתיבי תחבורה מרכזיים (נתיבי איילון, לדוגמא) קיים אישור לרמות רעש חורגות אפילו מעל ל-75 דציבל.
ליד שדות תעופה ותחנות רכבת מותרות רמות גבוהות יותר של רעש. עם זאת, כאשר תושבי מושב בן-עטרות נחשפו לרמות רעש מעל 95 דציבל, בשל הרעש משדה התעופה בן-גוריון, המשרד לאיכות הסביבה פנה לרשות שדות התעופה בבקשה לשכן את התושבים בבתי מלון. בנוסף, חריגה בעוצמת הרעש ובשעות המותרות לקיומו מותרת בערב פורים וביום העצמאות.
בקרב אנשים שנחשפים לרעש מזיק (מעל 85 דציבלים), חשוב לשמור על מספר כללים: