חולמים לא לעבוד לעולם? אל תבנו על הלוטו

מאז ששונתה שיטת המשחק פחת משמעותית הסיכוי לזכות בלוטו. במפעל הפיס דווקא מרוצים מתגובת הציבור: "ההכנסות עלו, חילקנו יותר פרסים". מהם הסיכויים בשאר המדינות, וכמה בדיוק מחזיר הלוטו לחברה?

קדחת לוטו שוטפת את ישראל החל מחודש פברואר השנה, מאז נכנסה לתוקפה השיטה החדשה בלוטו שהטיסה את סך הפרס הראשון לגבהים חדשים, הוציאה מדינה שלמה משיווי משקל ועוררה ויכוח ציבורי נוקב.

 

• האוצר מאיים שוב לשלול את ההיתר של הפיס
• עוכבה הוראת האוצר נגד הגרלות הלוטו החדשות
• ח"כ שאמה וח"כ פינס בתחרות חבטות בלוטו

 

בחודש פברואר שונה שיטת המשחק: על המשתתפים לנחש מאז 6 מספרים מתוך ,37 במקום ,34 כשאת המספר החזק בוחרים מתוך 8 מספרים במקום מתוך 10. בכך פחתו סיכויי הזכייה בשיטה החדשה מ-1 ל-13.5 מיליון ל-1 מ-18.6 מיליון. למהלך היו השלכות חוקיות ומוסריות.

 

מצד אחד, עכשיו ניצבת שורה ארוכה של חברי כנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה מהליכוד, שטוענים כי סיכויי הזכייה הנמוכים מובילים למיעוט זכיות ולהצטברות פרסים בלתי הגיונית - מה שמעמיד את האוכלוסייה בפני פיתוי שאינו יכולה לעמוד בו.

 

השיא הגיע לפני כמה שבועות, כאשר הפרס הראשון ב"דאבל לוטו" (משחק המציע פרס כפול במחיר כפול לטור) הצטבר לכדי 80 מיליון שקל, מה שגרם לישראלים לשטוף את דוכני הפיס ולהמר בהיקפים אדירים. המצב הזה, שישראל לא ידעה כמותו בעבר, הוביל את ח"כ כרמל שאמה מהליכוד לנסות ולהוביל מהלך נגד השיטה החדשה: "הפעילויות החינוכיות של הפיס לא מצדיקות את עושק הציבור, על המחוקק להתערב על מנת להקל את כללי המשחק," נימק.

 

גולם שקם על יוצרו

חברי הכנסת מקבלים גיבוי ממשרד האוצר שמוצא עניין בנושא לא משיקולי מוסר אלא קובל על עצם חוקיות המהלך. לטענת האוצר מפעל הפיס הוא גולם שקם על יוצרו, שינה את השיטה על דעת עצמו ולפיכך הוא עובר על החוק. סוגיה עומדת כעת לפתחו של בג"צ שיכריע במהלך החודש הקרוב אם להכריח את הפיס לשוב לשיטה הישנה.

 

מצד השני ניצב מפעל הפיס, שטוען כי שינוי השיטה נעשה כדין, שכן משרד האוצר לא השיב על בקשתו בנושא תוך 30 יום ובמקרה כזה לשיטתם החוק מאפשר להם לערוך את השינויים. לטענת הפיס, בקשתו הונחה על שולחן האוצר ולא זכתה למענה יותר מ-3 חודשים.

 

"נתונים מגמתיים"

טענתו העיקרית של מפעל הפיס היא שסיכויי הזכייה בישראל הם סבירים וממוצעים ביחס לעולם ולצורך כך הם מביאים כדוגמא את יחס הזכייה במדינות אחרות דוגמת גרמניה, 1 ל-139 מיליון, וארה"ב, 1 ל-195 מיליון.

 

אלא שעל פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדובר בנתונים מגמתיים, שכן האוכלוסייה במדינות האלה גדולה משמעותית מאשר בישראל. המשמעות היא שבכל אחת מן המדינות נשלח מספר גדול יותר של טורים, מה שמגדיל את מספר הזוכים בכל הגרלה. זהו למעשה נתון משמעותי לא פחות בבחינת סבירות יחס הזכייה.

 

לשם המחשה, אם כל ישראלי שולח בממוצע את אותה כמות טורים כמו אזרח ארה"ב, הסיכוי שייצא זוכה בהגרלה האמריקנית גבוה כמעט פי 4 מאשר בישראל, למרות יחס הזכייה הנמוך באמריקה. הדבר מחזק את הסברה כי סיכויי הזכייה בישראל אינם גבוהים דיים.

 

מנתונים שהציג מפעל הפיס בפני הכנסת עולה כי הישראלים נמצאים במקום ה-68 בעולם בהוצאה שנתית על לוטו, כך שהטיעון כאילו הישראלים מהמרים בהיקף גדול יותר מאשר מדינות אחרות איננו נכון עובדתית. יתרה מזאת, לפי ממצאי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יחס הזכייה בישראל נמוך במיוחד לעומת מדינות עם אוכלוסייה בסדר גודל דומה. כך, למשל באירלנד סיכוי הזכייה עומד על 1 ל-8.1 מיליון ובניו-זילנד על 1 ל-3.83 מיליון וזאת, כאמור, לעומת יחס של 1 ל-18.6 מיליון בישראל.

 

כמו כן, יש מדינות, כמו בריטניה למשל, שמפעילות כללי משחק שנועדו למנוע "לוטומאניה", כלומר צמיחת הפרס למימדים גבוהים במיוחד. במדינות האלה אם לא עולה זוכה בגורל במשך 5 הגרלות, כל הכסף שהצטבר מחולק לפרסים המשניים.

 

המומחה לסטטיסטיקה, פרופ' צבי גילולה מהאוניברסיטה העברית, שהיה מהוגי תוכנית המנויים של הפיס אמר ל"ממון": "במפעל הפיס הבינו שאת המהמר הישראלי לא מעניינת הסתברות הזכייה אלא רק גובה הפרס, ולכן ברורים המניעים העסקיים לשינוי השיטה". בעניין סיכויי הזכייה אומר פרופ' גילולה, כי אין כל מחלוקת שהם פחתו מאז נכנסה השיטה החדשה לתוקף, אולם על מנת ניתן לקבוע אם הם סבירים ביחס לעולם יש לבחון את כמות הטורים שנשלחים מדי הגרלה בכל מדינה. במפעל הפיס מדגישים כי הנתון המשמעותי ביותר לשיטתם, הוא כמות הכספים ששבים לציבור.

 

במסגרת השיטה החדשה הגדיל מפעל הפיס את שיעור הפרסים מתוך מההכנסות מ-57.5% ל-60%. זאת, בנוסף לחמישית מההכנסות ששבה לציבור בצורת תרומות לפרויקטים של חינוך ורווחה.

 

11.5 מיליארד שקל לחינוך ורווחה

בעשור האחרון למשל, השקיע הפיס 11.5 מיליארד שקל במיזמים אלו. יחד עם זאת יודגש כי גם לפרויקטים האלה מתלווה חשש מעוול מוסרי לא פשוט. בדיונים בכנסת עלתה הטענה כי הלוטו הוא מעין "רובין הוד" הפוך, כלומר גוף שלוקח כסף מהעניים ומחלק אותו לכולם מכיוון שעל פי ההערכות רוב ממלאי הלוטו משתכרים שכר נמוך ואינם משכילים.

 

בלוטו דוחים את הטענה באמצעות סקר שערכו, לפיו רוב הנשאלים שהשיבו כי הם ממלאים לוטו משתכרים ברמה ממוצעת ומעלה. יחד עם זאת, אין נתון מחקרי שיאשש את טענות מי מהצדדים. במפעל הפיס מוסיפים בתגובתם כי במדינות בהן קיים יחס זכייה טוב יותר, פועלים משחקי לוטו נוספים עם יחסי זכייה פחותים מאשר בישראל. עוד נמסר כי "מאז נכנסה השיטה החדשה בלוטו חולקו 100 מיליון שקלים יותר מאשר באותה תקופה בלוטו הישן". 

 

הכתבה מתפרסמת היום במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות".