בן ישראל ובני הקהילה האחרים קיבלו תושבות קבע בישראל כבר בשנת 2003, ובהתאם לחוק האזרחות תושבי קבע יכולים להתאזרח אחרי חמש שנים. לדברי בן ישראל, שהגיש את העתירה באמצעות עורכי הדין אילן שרקון ויסמין קשת, הוא הגיש בקשה לאזרחות יחד עם תשעה חברי קהילה נוספים - בהתאם לסיכום ישיבה שנערכה אצל מנכ"ל משרד הפנים.
לאחר המתנה ארוכה לתשובה, ואחרי ש-19 מבני הקהילה כבר קיבלו אזרחות ישראלית, זכה בן ישראל לסירוב בלתי מנומק, שם נכתב כי על פי המלצת "הגורמים" בקשתו נדחתה. לדבריו לא צוין מי הם הגורמים, מה המלצתם ומדוע סורבה הבקשה.
קהילת הכושים העבריים הגיעה לארץ בסוף שנות ה-60 ומונה כ-2,700 איש. חברי הקהילה מנהלים אורח חיים ייחודי – הם טבעונים, צמים בכל יום שבת כדי ולדברי בן ישראל הם "אוהבים את ישראל בכל לבם, מתגייסים לצבא ורואים את עצמם כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".
בן ישראל הוא ראש הקהילה, תושב קבע בישראל ואזרח אמריקני. כבר בדצמבר 2007 הוא נועד עם מנכ"ל משרד הפנים דאז, אריה בר, והשניים דנו בין היתר בבני הקהילה שמעוניינים לקבל אזרחות ישראלית מבלי לוותר על אזרחותם האמריקנית,
כדי שלא תישלל מהם קרן הפנסיה שלהם. במרס 2009, לאחר תכתובת ארוכה בין משרד הפנים לבני הקהילה, הודיעה המדינה לבן ישראל כי בקשתו להפוך לאזרח נדחתה.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ הוא טוען כי מעולם לא נחקרה כל תלונה אישית נגדו ואין לו מושג אלו גורמים יכולים היו להמליץ להימנע מלתת לו אזרחות ישראלית. לדבריו, התנהלות משרד הפנים אשר כללה אי-מתן מענה למכתבים, משיכת זמן ללא כל גבול ודחיית בקשתו ללא נימוקים, לוקה בחוסר רגישות ובחוסר התחשבות כלפי הקהילה ונגועה בשיקולים זרים.