המדינה נשלחה למצוא פתרונות אחרים, במקום הכביש המופרד לפלסטינים ויהודים. נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, והשופטים אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה קיבלו היום (ה') את עתירת האגודה לזכויות האזרח וראשי מועצות באזור צומת בית-עווא לבג"ץ, וקבעו כי סגירת כביש באזור לתנועת פלסטינים אינה מידתית ויש לבחון דרכים אחרות לשמירה על ביטחון התושבים היהודים באזור.
"קשה להמעיט בפגיעה הנגרמת לתושבים המקומיים. מהעתירה עולה כי נגרמות לאוכלוסיה המקומית פגיעות ממשיות כתוצאה מסגירת הכביש", קבעה בייניש בהחלטתה.

פגיעה במרקם החיים של אלפי תושבים (צילום:"בצלם")
"לא שוכנענו כי הטעם המיוחד הנדרש לסגירה כמעט מוחלטת של כביש הרוחב מתקיים בענייננו. סגירת הכביש נועדה לספק הגנה לכ-150 תושבים ישראלים המתגוררים במקום ומשתמשים בכביש, ומנגד היא פוגעת במרקם חייהם של אלפי תושבים מוגנים", כתבה בייניש בפסק דין, והדגישה כי כל יציאה מהבית של תושבי הכפרים המצויים בסמיכות לכביש הפכה קשה באופן שאינו מאפשר ניהול אורח חיים שגרתי במידה סבירה.
לצפייה בסרטון בצלם בנושא, לחצו כאן
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, נעשתה בעקבות החלטת פיקוד המרכז לאסור על תושבים פלסטינים את התנועה ברגל וברכב בקטע כביש הנמצא באזור העיירה הפלסטינית בית עווא שביהודה ושומרון, סמוך להתנחלות נגוהות. כוונת הצבא היתה להבטיח את בטחונם של התושבים הישראלים העושים שימוש בכביש זה.
בעתירה נכתב כי ההגבלות מונעות מהתושבים לנוע ברכב וברגל בכביש שחוצה את הצומת בקטע המחבר בין הקו הירוק ממערב לכפר הפלסטיני פקיקיס ממזרח לו. השופטים קבעו, כי סגירת הכביש אינה מידתית, אולם השהו את ביצוע פסק הדין למשך שלושה חודשים, שבמהלכם יתאפשר לצה"ל לגבש פתרון ביטחוני, שיכול לספק הגנה לתושבים היהודים.
בפסיקתה קבעה הנשיאה בייניש כי המדינה רשאית לנקוט בהגבלות שונות הכוללות גם הגבלת תנועה לשם הגנה על חייהם של כל תושבי האזור, ישראלים ופלסטינים כאחד. עם זאת, קובעת הנשיאה, כי היא וחבריה השופטים לא שוכנעו כי נבחנו כל האמצעים הסבירים החלופיים להגנה על התושבים הישראלים העושים שימוש בכביש.
היא גם קבעה שהאמצעי שננקט על ידי המדינה, סגירה כמעט מוחלטת של הכביש לתנועת התושבים הפלסטינים המקומיים, פוגעת פגיעה קשה ביותר בשגרת חייהם של אלפי תושבים של הכפרים הפלסטינים השוכנים לאורכו של הכביש, "שמרביתם נעדרי תשתיות בסיסיות
ותלויים בתחבורה ציבורית - אוטובוסים, מוניות, אמבולנסים ומשאיות המספקות מגוון סחורות חיוניות לשם קיום שגרת חיים תקינה לתושבים".
השופטים קבעו כי מדובר בפגיעה קשה ביותר בתושבים הפלסטינים, העומדת על כנה שנים ארוכות.
במקביל, דחו השופטים את טענות העותרים, לפיהן ההחלטה להגביל את התנועה לא היתה בעקבות שיקולי ביטחון, אלא כניעה לדרישות תושבי נגוהות, במטרה לאפשר להם להשתלט על שטחים ולהרחיב את היישוב. "לטענה מרחיקת לכת זו לא נמצאה אחיזה בראיות", כתבו השופטים.