שוב אנשים פופוליסטים שאין להם שום מושג בעסקי בידור וחיי לילה, מנסים לכפות עלינו חוקים שאין להם שיניים ואין בהם היגיון. ברור שלאנשים הללו אינם מבלים במקומות בילוי או שלמדו את הנושא לעומק.
בחיי הלילה של ישראל כמעט לא קיימת אפליה על רקע מין או צבע או עדה, לכן אין מקום לחוק החדש הנמצא בהליכי חקיקה, שעל פיו אדם שאינו מאפשר כניסה למקום ציבורי לפי סדר הגעה, דינו כמי שנוקט באפליה.
אי אפשר לומר שאין מקומות שיש בהם חריגות. תמיד יימצא סלקטור שלא מבין מה שהוא עושה, או בעל עסק שמפלה. אנשים עושים טעויות, אך הן בשוליים. הפכו את המקרים הקטנים הללו לתופעה של "אפרטהייד נגד שחורים", אבל זה לא כך.
רוב בעלי העסקים רוצים לשמור על העסק שלהם, ומטרתם היא כידוע למכור כמה שיותר. הרי לא נרצה לחסום מישהו שמעוניין להוסיף לנו הכנסה, וחשוב לנו לשמור על קהל הלקוחות שלנו.
כך שאם בלילה ספציפי ראיתי אנשים שלא התנהגו כראוי במועדון בלילה הקודם, או בשבוע שעבר, לא אתן להם להיכנס הפעם. גם אנשים בעלי רקע פלילי, שבדרך כלל מוכרים בחיי הלילה - לא ייכנסו למקום. וכמובן, במקרים של מסיבות סגורות לקהלים מסויימים, כמו מסיבות גייז, ארועים לקהל רוסי, ארועי חברה - מבלים אחרים לא ייכנסו למועדון. מסיבות שמתאימות לחתך גילאים מסוים, כגון מסיבות נוער - לא ייכנסו אליהן קהל מבוגר, ולהיפך.
כבעל מועדון, ברצוני להגן על עצמי מאלימות. אני גם פועל על פי הנחיות המשטרה כדי למנוע פעילות פלילית במועדון ובסביבתו. הרי אם קורה משהו במועדון, אם מישהו נותן סטירה למישהו - המשטרה רואה בנו אשמים ואחראים, וכתוצאה מכך סוגרת לי את העסק.
כך שאם מכריחים אותי להכניס כל אדם לעסק שלי ללא שיקול דעת, מן הראוי שהאחריות תהיה על מי שיזם זאת, ויש להבטיח שלא יסגרו את העסק בשום מקרה. מקרה כזה דגורר אחריו איום בסגירת המקום ל-30 יום. זה קרה לי פעם אחרי פעם. כך החקיקה החדשה דוחקת אותי לקיר.
נכון. קיימים מקומות שבגלל סלקציה נחשבים לאקסקלוסיביים יותר. יש לטפל בהם נקודתית, לא בצורת חוק כולנני כזה.
החוק הקיים מספק, ואם יאכפו אותו כראוי הבעיות הללו ייפתרו. הרי כל אדם שמרגיש שהיתה אפליה נגדו יכול לפנות לבית המשפט.
עולה חשש, שהחוק החדש לא יאפשר לי ולשכמותי לעשות את עבודתנו נאמנה. אם יתפתח ארוע אלים במועדון שלי - כשאאפשר לכל אדם באשר הוא להיכנס אליו, הדבר יגרור את סגירת המועדון והאשמה כלפי בעניין. זו תופעה שייחודית לישראל ולמועדונים שבתחומה. אם אדם סוטר לאחר בסופר מרקט, לא סוגרים אותו. רק כלפי בעלי המועדונים נוקטים צעדים כאלה.
זהו חוק שמצטרף לאווירה הציבורית לפיה המועדונים אשמים כל דבר. גם במלחמת לבנון 2.
ראובן לובלין, בעלי מועדון האומן 17