shoe האדה?

רגע לפני שהמעצב(נ)ת יצאה לפנק את עצמה בנעליים חדשות, היא גיששה מעבר לים מה הסחורה החמה אצל נשים קצת יותר נעלות ממנה. המסקנה: אם אלה הטרנדים - עדיף ללכת יחפה

כיאה לחוגגת יומולדת, יצאה המעצב(נ)ת למסע קניות של הפטיש הישן-חדש שלה – זוגות נעליים, בדגש על זוגות-זוגות. רגע לפני שיצאה לסייע בריקון מדפים לקראת הגעתה של סחורה חדשה, החליטה לעשות בדק בית בקרב חברותיה לפטיש, הצטיידה במלחי הרחה, מוכנה לכל ניחוח שיבוא, והישירה מבט למטה.

 

בשנים האחרונות התפתח טרנד של צילום נעלי הסלביות מקרוב, ולטובת העניין אף מוקדשת מצלמה מיוחדת עד גובה הברכיים כדי לבחון את הסחורה שם למטה. מצד אחד, נחמד לראות שיש השקעה והקפדה מלמעלה עד למטה. מצד שני, כשיודע מאן דהו שעומדים לצלם את רגליו, האם לא ישקיע בנעליים הנכונות? האם לא יגזוז ציפורניו ויסתכל איך באמת נראות רגליו? יתכן שפנלופה קרוז לא לקחה בחשבון את התמונה הלא מחמיאה הזו שחושפת אצבעות עקמומיות ששוחות החוצה מהנעל ויוצרת תחושת "אבוי, כמה אני מסכנה שאינני יכולה להתאים את גודל הנעל לרגל". תעשי לנו טובה ולכי חפשי זוג אחר.

קצת להשקיע, רק במידה. מה כבר ביקשנו? קרוז

מישהו שם לב איפה היד שלי? אה, בטח תקועה בנעליים. מזל

 

הצועדת הבאה היא אושיה שמצליחה כבמטה קסם להצטרף לכל טור אופנה נחשב, למרות גילה הצעיר והעובדה שהיא מוכרת בעיקר בקרב הילדים. אמה ווטסון כבר מזמן נחשבת למאתגרת אופנתית שיודעת מה ללבוש ואפילו איך לצאת מפלופים מביכים. הפעם לא ברור למעצב(נ)ת מה היה התירוץ לזוועה הזו שנרכשה על מנת להינעל באיזה אירוע. נעלי הסאדו-מאזו נראות בעיקר כואבות אפשר לטעות ולחשוב שהן אפילו לא גמורות בצורה מקצועית. כן, את נמוכה, לא, זה לא אומר שאת צריכה לקנות כל דבר שמגביה אותך ביותר מעשרה ס"מ, ואם להיות לרגע גם מעצב(נ)ת וגם פולניה – לא חבל על הבריאות? כבר רואים את הציפורן החודרנית מבצבצת עוד שניה.  

אפילו הזרת של ווטסון מנסה לברוח החוצה 

אבל לפחות השמלה מרככת את המכה

 

הזוועה הבאה מגיעה מכיוונה של אייקון אופנה מוכרת. סיינה מילר כבר הוכיחה שיש לה ימים מצוינים בהם היא מתלבשת כראוי, ויש ימים שלא ממש בא לה להשקיע או שההשקעה לא ממש משתלמת. בכל אופן, לא ברור איזה יום זה היה עבורה כשבחרה בנעל שמשדרת "נשארו לי כמה סוגי בדים ואיזה חתיכת מתכת מוזהבת שלא בא לי לזרוק. אוי, אני אעשה נעל!". וכך אנחנו נאלצים לחיות על דוגמה לא מוסברת של גיבוב דוגמאות ואלמנטים. מצד שני, יכול מאוד להיות שהנעל תועיל לאלו שמתביישים להיישר מבט קדימה. מה עדיף - להסמיק קצת או להביט בנעליים כאלו? 

הצלחתם למצוא מה חסר כאן? מה לגבי קצת טעם טוב?

מצאתי! חסרים לך קצת כפתורים בנעליים! מילר

 

אשלי גרין, שמוכרת בעיקר לחובבי הערפדים מ"דמדומים", מעדיפה שלא להשתייך לאגודת המתלבשים בהתאם. אבל אפילו במקרה של לבוש זניח ולא מלהיב, היא מצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולגרום למעצב(נ)ת לבהות במשהו יותר מדקה ללא יכולת לומר מילה. שחור לבן מפוספס בתוספת עיטור כחול, שרוכים שחורים ואבזמי זהב, ולקינוח לק אדום. מישהו יכול להאשים את המעצב(נ)ת בדקת דומיה? יתכן וצבע אחיד או שילוב של שניים יכול היה ליצור נעל שאפשר היה להתלהב ממנה, אבל מה שמתרחש כאן מתחת לאף מזכיר אווירת שוק בספארי וזה אפילו לא מתאים ללבוש הכללי. 

המעצב(נ)ת נותרת חסרת מילים לנוכח נעלי גרין

סליחה? מישהו כאן איבד זברה באיפור כחול?

 

מישל וויליאמס - הזמרת, לא השחקנית - התקנאה ככל הנראה בביונסה, שהיתה חברה שלה ב"דסטיניז צ'יילד", והחליטה שמה שלא בא דרך הבגד יבוא דרך הנעליים, ועלתה על עקבי ענק מקטיפה בשילוב של מנצנצים. שהרי אם כבר הורגים ג'וקים בפינה, לפחות שזה יהיה בסטייל. כאן אמנם הרגל לא נוזלת החוצה מהנעל, אבל המידה אפעס קצת גדולה, כאילו שאלה אותן מאיזו זמרת מפורסמת אחרת. אפשר היה לוותר על מראה הדיסקוטק בשפיץ הנעל, השחור והאדום היו עושים את העבודה כמו שצריך. אבל כשמביטים על התמונה הכללית, בכל מקרה נראה שחוסר תיאום בצבע זה משהו שעובד לשני הכיוונים. 

הכי טוב לג'וקים, הם רואים את האור המנצנץ מתקרב רגע לפני הסוף. וויליאמס

ולא ברור איך לא נוכחת בשיעור שדיברו על אדום וורוד שלא משתלבים יחד

 

ואחרונה חביבה שמאתגרת את נעלי הגומי ששימשו בימי ילדותה של המעצב(נ)ת כמסירי שיער אצבעות רגליים, בעיקר בימים חמים ודביקים, היא הילארי סוונק, שעושה אחורה פנה וחוזרת אל שנות ה-50'. לכאורה אין משהו מיוחד בנעליים, המראה הוא חד-גוני ומשעמם, אבל הזכרונות שמכים במעצב(נ)ת מימי ניקיונות הבית והשוק מעבירים בה צמרמורות וכל מה שעולה באפה הוא ריח הגומי ביום קיץ חם ומזיע. 

פעם זה היה בלי עקבים, אבל הרצועות השתלבו בדיוק באותה צורה. סוונק

אפילו השמלה מריחה קצת מנפטלין (צילומים: Gettyimages Imagebank)