הכינים, בניגוד למדוזות למשל, לא נעלמות מחיינו גם כשמזג האוויר מתחיל להיעשות סתווי. הן עוברות, כידוע, משיער ראש אחד לאחר ומדביקות כיתות גן ובית ספר שלמות. אינטנסיביות המגע המשותף היומיומי בין הילדים במסגרות האלה, מסביר ד"ר מיכאל כהנא, מנהל יחידת עור במרכז הרפואי הלל יפה, היא הגורם לשכיחותה המתסכלת של התופעה. לדבריו, קיימת רגישות אינדיווידואלית להידבקות בכינים, כנראה בשל הרכב שונה של חֵלֶב השומן בקרקפת. איך ממזערים את התופעה המטרידה? הנה עצותיו:
איסוף שיער ארוך יכול לסייע בהפחתת ההידבקות, אך אינו מהווה דרך חד-משמעית להימנע ממנה. הידבקות בכינים יכולה להתקיים בכל צורת שיער, גם אם השיער קצר מאוד, חלק, מתולתל או אסוף.
אל תעשו שימוש בשיטות טיפול מיושנות או עממיות, כמו למשל תכשירים המכילים נפט. התכשירים הקיימים יעילים ומספקים בהחלט. אם תכשיר אחד לא יעיל, בקשו המלצה מרופא הילדים של ילדכם לתכשיר אחר.
ידוע שחלק מהזנים של הכינים יכולים לפתח עמידות לחלק מהתכשירים לטיפול נגד כינים, לכן אם הרופא מאבחן שחוסר ההצלחה של הטיפול מקורו בתכשיר שהכינה פיתחה אליו עמידות, ניתן להשתמש בתכשיר אחר שהוא שונה מהותית ממה שנעשה בו שימוש עד כה.
הדבקה חוזרת של כינים אצל ילדכם היא תוצאה של אי-טיפול בקרב ילדים אחרים בגן או בכיתה. אם אתם רואים שההידבקות בכינים הופכת תדירה – פנו לגננת או לגורם האחראי בכיתה ופעלו לשם ביצוע "מבצע חפיף" אצל כל הילדים. זו הדרך הטובה ביותר להבטיח את אי-הישנות התופעה.
את הטיפול בכינים יש לבצע בשני מחזורים: הראשון – טיפול חפיפה לאחר גילוי הכינים; השני – במרווח של שבוע עד עשרה ימים מהמחזור הראשון. בחפיפה הראשונה מושמדות הצורות הבוגרות של הכינים, אך לא מושמדות הביצים הנמצאות עד לבקיעתן בעטיפה מגינה. מחזור הטיפולים השני משמיד את הביצים שבקעו מהכינים, בטרם הפכו לצורות בוגרות שיכולות להתרבות.
התכשירים לטיפול בכינים אינם אמורים לפגוע בעור הקרקפת, אלא אם הילד אלרגי לאחד המרכיבים בהם.
בין ביצוע פעולות מיגור הכינים רצוי לכבס ולהרתיח את כל הסדינים וכלי המיטה שהילד ישן עליהם.
אין שום הכרח בסירוק השיער במסרק צפוף לאחר השימוש בתכשירים, כפי שרבים מההורים נוהגים לעשות – זה גורם כאב מיותר לילד, ללא צורך. התכשיר שנעשה בו שימוש הוא זה שקוטל את הכינים, וביצוע נכון של שני השלבים שהוזכרו מייתר את הסירוק.