ממה צריך להיזהר כשבוחרים ג'ל או סבון לחיטוי?

סבון, אל סבון, ג'לים לניקוי ידיים ומגבונים לחים, עם אלכוהול או בלעדיו: בעקבות בהלת שפעת החזירים עלו למדפים עשרות מוצרי חיטוי וניקוי ולא פשוט לבחור. אילו מרכיבים בתכשירים אלו טובים יותר לעור הידיים וימנעו התפתחותן של דלקות עור, למה אלכוהול כל-כך חשוב בתכשיר, ומהו המרכיב שממנו צריכים להיזהר בבחירת התכשיר?

האם גם זהירות יתר עלולה להפוך למפגע בריאותי? לפי מחקר של אוניברסיטת קליבלנד בארה"ב, אלה השוטפים את ידיהם יותר מעשר פעמים ביום נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקות עור, בהשוואה לאנשים ששוטפים את ידיהם לעתים רחוקות יותר. אין ספק כי בהנחיות למניעת הידבקות בשפעת חזירים, המתרכזות בעיקר בהיגיינה אישית, יש בכדי להפחית את סכנת ההידבקות. עם זאת, יש מקום להיזהר גם מתופעות הלוואי הלא נעימות של הרגלי שמירת היגיינה מוגזמת. 

 

לא כל החומרים המצויים בתכשירי ההיגינה מזיקים לעור בצורה דומה, וניתן לשמור על היגיינה גבוהה תוך שמירה על בריאות העור, זאת אם יישמרו מספר כללים חשובים. מה תפקידם של המרכיבים הנכללים בתכשירי ההיגיינה, מהן תופעות הלוואי השליליות הנובעות משימוש תכוף בהם, וכיצד ניתן למנוע את הנזקים ולשקם את העור לאחר החשיפה התכופה אליהם?

 

חומרים טבעיים – יתרון גדול

תחום ההיגיינה לידיים הוא רחב ומכיל מוצרים רבים, ומחולק לארבע קבוצות עיקריות: סבון, אל סבון, ג'לים לניקוי ידיים ומגבונים לחים (עם ובלי אלכוהול). האם אתם מעדיפים ג'ל על סבון, או מגבון לח על כל השאר? יש לזכור שמה שחשוב הוא

 לא סוג התכשיר, אלא הרכב החומרים שלו. שימוש בחומרים טבעיים בתכשיר עצמו לא הופך אותו לפחות יעיל מצד אחד, ומאידך - הדבר מפחית במידה ניכרת את חוסר הוודאות של הצרכנים ואת הסיכוי לעירוב חומרים שיתגלו מאוחר יותר כמזיקים.

 

• אלוורה: במספר ג'לים הנמכרים כיום בישראל יש מיץ אלוורה, המצוי בשימוש רפואי כבר למעלה מ-6,000 שנה. האלוורה הוא צמח שבעליו הבשרניים מצוי ג'ל שמיוחסות לו התכונות הרפואיות הבאות: זירוז בהחלמה של פגעי עור ופצעונים, הרגעה של גירויים ועקיצות, טיפול והרגעת כוויות עור ובשיזוף יתר, הרגעה ומניעת אדמומית לאחר דפילציה, מניעת אדמומית לתינוק באזור החיתול, ואספקת לחות ללא שומן לעור.

 

האלוורה מומלץ במיוחד לבעלי עור שמן כקרם לחות, לבעלי עור רגיש הסובלים מנטייה לפצעי בגרות ואקנה, להפגת אדמומית אחרי גילוח ודפילציה, לסובלים מבעיות עור פסיכוסומטיות, ועוד.

 

• שמן לבנדר: שמן הלבנדר מופק מתפרחות הצמח ופעילותו הנה ארומה-תרפית. סגולותיו "נישאות" על-ידי הריח: שמן הלבנדר פועל נגד הזדקנות העור והתפתחות קמטים, מרפה ומשחרר שרירים, מעודד צמיחת תאים חדשים, מרכך ומעניק זוהר לשיער ולעור. שמן הלבנדר מומלץ בעיקר לבעלי קמטים ובעיות עור, אך גם לבעלי שיער ועור בריאים.

 

• שכבה אנטי-בקטריאלית: תכונה נוספת שכדאי לחפש בתכשירי היגיינה היא יצירת שכבה אנטי בקטריאלית פעילה בין השימושים. כשאנחנו מחטאים את הידיים, אנו מעוניינים שהפעולה תסיר את הזיהומים אליהם נחשפנו. מאידך, כשאנו נעים במרחבים החשודים כעמוסים במזהמים, שטיפת הידיים באופן רגעי לא מבטיחה שהידיים לא יזדהמו מייד אחר כך.

 

קיימים מספר תכשירים בשוק, ברובם ממשפחת הג'לים, המייצרים שכבה אנטי בקטריאלית פעילה שמשמידה חיידקים ומזהמים גם לאחר זמן הניקוי עצמו. שכבה זו מאפשרת להתגונן בפני מזהמים ויראליים שעלולים להזיק לגוף (כמו

 שפעת החזירים בה נדבקים על פי רוב ממערכת הנשימה) אך גם עשויה ליצור שכבת הגנה המותירה את עור הידיים לפחות פגיע מחיידקים ובקטריות.

 

רכיב העשוי לסייע ליצירת שכבה אנטי בקטריאלית הוא רכיב ההממליס - חומר טבעי היוצר שכבת מגן על פני העור, ובדרך זו הוא מקהה את תחושת הגירוי, מעכב תהליכים דלקתיים, ויוצר שכבה בלתי חדירה כלפי רוב המזהמים והרעלנים (טוקסינים). 

 

• ויטמינים: ויטמינים המוחדרים לחומרי ניקוי לא רק שאין בהם סכנה, אלא שברוב המקרים הם מסייעים להחלמת העור, חידושו ושמירה על בריאותו ומראהו.כזה הוא הוויטמין E, המסייע לבלימת הזדקנות העור ומניעת קמטים, שמירה על בריאות העור ושיפור זרימת הדם.

 

גם ויטמין A-Retinol חיוני מאד לעור, ומצוי בין היתר בצמחים, דגנים, וירקות כמו בפלפל וגזר. מציאותו של הוויטמין בתכשירי ניקיון עשויה לתרום לשמירה על העור. חשיבותו של הרטינול לעור מורכבת ממספר פעולות: הוויטמין תורם לתקינות רקמת האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור), הוא חיוני להתחדשות תאי העור, מסייע לשמירת מרקם העור ולגמישותו, משיב את האיזון לעור, מסייע לשיקומו במקרה הצורך, ושומר על איכויותיו הטבעיות של העור .

 

• מינרלים מים המלח: משפחת המינרלים מים המלח הם למעשה מינרלים טבעיים המצויים בין היתר במלחים, במים ובבוצה של ים המלח. המינרלים הללו כוללים מתכות ומלחים, המהווים יחד עם ויטמינים זרזים המפעילים תהליכים ביוכימיים הדרושים לתפקוד תקין של עורנו וגופנו.

 

בחומרים מים המלח נפוצים המגנזיום, הפוטסיום, הסודיום, הקלציום, מלחת אשלגן ונתרן, ברומייד, פחם, ברזל וגופרית.

 

• חומרים נותני ריח: ריחות וצבעים סינטטיים מהווים אף הם סכנה. הפער העצום בין עלות תמציות ריח טבעיות לעלות תמציות ריח סינטתיות מעודד יצרנים רבים להשתמש בחלופה הסינטתית. צריכת יתר שלהן עלולה לעורר תגובות אלרגיות ואף להחליש את המערכת החיסונית. חלק ממרכיביהם מופק מנפט, ועלול לגרום לגירוי בעור, פיגמנטציה מוגברת וסחרחורות. אם מקור החומרים נותני הריח אינו מצוין על אריזת המוצר, מומלץ להתקשר אל מרכז השירות של היבואן או היצרן ולהתעניין בהרכב החומרים. ככלל, מומלץ להמנע מחומרי ריח וצבע סינתטיים.

 

דילמת האלכוהול

האלכוהול נחשב למרכיב היעיל ביותר לפגיעה בחיידקים, ובצדק. האלכוהול מבצע את מה שקרוי דנטורציה (שינוי מבנה מרחבי) של החלבונים, ועל כן הוא נחשב ליעיל כל כך בהתמודדות עם חיידקים, ומהווה רכיב שמיש ביותר בתכשירי היגיינה  רבים. קיימת חשיבות רבה גם לאחוז האלכוהול במוצר ההיגיינה. ג'ל לטיהור ידיים צריך להכיל בין 60%-70% אחוזי אלכוהול, ולא פחות, על מנת להיחשב כיעיל. החסרון של האלכוהול שהוא מייבש את העור ומסיר גם את שכבת ה"חיידקים הטובים" (פלורה טבעית) המגוננת על העור.

 

היובש שנגרם על ידי האלכוהול עשוי להיות נסבל בשימוש רגיל, אך ככל שמעלים את תכיפות השימוש כך יחמיר היובש ויחל ביקוע של העור. על מנת ליהנות מהיתרונות שמציע לנו האלכוהול מחד, ולהימנע מיובש בעור ופגיעה בחיידקים הטובים מאידך, מומלץ להשתמש בתכשיר היגיינה המשלב בין האלכוהול, ויטמינים וחומרים השומרים על לחות וחיוניות העור.

 

רמת החומציות

אנו שומעים רבות על ההבטחה לשמירה על רמת ה-pH של העור, או של הפה, בה מתהדרים סבונים ותכשירי היגיינה רבים. מה שחשוב הוא לבדוק את רמת הpH המדויקת הרשומה על המוצר. סבונים רבים המצויים כיום מתאפיינים ב-pH ניטרלי (7) או בסיסי (מעל 7). כאשר מזינים את עור הידיים בכמות גדולה מהחומרים הבסיסיים, הדבר עלול לתרום לייבוש ולביקוע העור, ולעודד התפתחות של דלקות בעור. הסכנה הזו גדלה כאשר מדובר באקלים חם המאפיין בין השאר את ישראל. חשוב לבחור בסבונים ותכשירים בעלי pH 5.5 שהם בעלי דרגת חומציות הקרובה לזו של העור, וכך אינם גורמים ליובש ולגירויים.

 

זהירות! SLS

קיים מרכיב המצוי בסבונים ובאל סבון שמומלץ להמנע מלהשתמש בו בצורה מסיבית, והוא הסודיום לאוריל סולפאט - SLS.

 

החוקרים בקליבלנד מצאו כי מרכיב ה-SLS בסבונים הוא שגרם להתפתחות כה מהירה של דלקות עור. שימוש יתר

 בתכשירים המכילים SLS עלול לגרור תופעות לוואי שיתבטאו בגירודים, אדמומיות, נפיחות וקילופי עור. הסיבה לכך היא שה- SLS שובר את "מחסום הלחות" של העור ומאפשר לכימיקלים אחרים לחדור אליו ביתר קלות. על אנשים בעלי רגישות יתר של העור להקפיד הקפדה יתרה, ולהימנע מלהשתמש בתכשירים המכילים את ה-SLS, מכיוון שהחומר עלול להחמיר את בעיותיהם. 

 

מומלץ לבדוק שסבונים המצויים במיכלי הניקוי שבשירותי בתי הספא ובמוסדות ציבוריים לא יכילו SLS, ולהקפיד לרכוש סבונים נטולי SLS לשימוש ביתי ויומיומי.

 

ד"ר קובי שמיר הוא נטורופת וטכנולוג ראשי בתפוח טכנולוגיות טבעיות