פצועת התאונה בירדן: "סעו לפטרה, זה עם טוב"

אחת מפצועות התאונה הקטלנית סיפרה ל-ynet כיצד אזרחים ירדנים סייעו לנפגעים להיחלץ מהאוטובוס שהתהפך ושיבחה את הטיפול בבית החולים המקומי: "הם התנהגו כמו הישראלים - במובן הטוב של המילה". היא גילתה כי דקות לפני התאונה - התהפכה באותו מקום ממש משאית ירדנית

"האוטובוס התהפך על הצד והמשיך להיגרר כמה מטרים נוספים. ברגע שהאוטובוס עצר הבנתי שזה נגמר וקראתי להם להתעורר, שיבינו שהם צריכים לפעול בשביל לצאת" - כך סיפרה היום (שבת) ל-ynet אחת מפצועות תאונת האוטובוס בירדן, שבה נהרג אתמול אזרח ישראלי. היא גילתה שזמן קצר קודם לתאונה - התהפכה באותו מקום ממש משאית ירדנית.

 

"אחרי הצעקה אנשים התחילו לזוז", סיפרה האשה, תושבת המרכז שמאושפזת עדיין בבית חולים בירושלים עם פגיעות בחזה. "הייתה שם קצת פאניקה, כל אחד ניסה למצוא

את השני, את החברים והמשפחה. מדובר בקבוצה מיוחד במינה, מאוד בוגרת. היו שם צעקות, אבל לא של היסטריה".

 

הקבוצה הישראלית, שהייתה מורכבת בעיקרה מקבוצה של קשישים, הייתה אתמול בדרכה מהר נבו לפטרה כאשר אירעה תאונת הדרכים. "הנהג היה נחמד מאוד, הוא נסע לאט. גם המדריך היה נפלא, בעל ידע רב", סיפרה הפצועה, "הוא רצה שניסע ב'דרך המדבר'. הוא אמר שבכל הנהרות בירדן יש מים ורצה שנראה שם מעיינות יפים. במהלך הנסיעה התחיל לרדת גשם, לא זלעפות אבל גם לא טפטופים".

 

"עשר דקות קודם החליקה שם משאית"

במהלך הנסיעה, נתקלה הקבוצה בשתי תאונות דרכים אחרות. "עברנו דרך כפרים קטנים וציוריים, והנהג קלט תאונה שהייתה בדרך. הוא עצר, נסע רוורס, וביחד עם השוטר פינה פצוע מהאוטו. כשראינו שהכל בסדר המשכנו. הכוונה הייתה להגיע לאוטוסטרדה לדרך המדבר, וממש בפנייה לאוטוסטרדה, בנסיעה נורמלית ולא מהירה, האוטובוס פשוט החליק. עשר דקות קודם החליקה שם משאית והתהפכה. אנחנו התהפכנו אחרי המשאית", תיארה.

 

אחרי התאונה החלו הנוסעים לחלץ את עצמם מהאוטובוס, בסיוע של עוברי אורח ירדנים. "דחפתי את החלון האחורי ומישהו מבחוץ פשוט רץ עם מקל ופתח את החלון יחד איתי. יצאתי ראשונה, התחלתי להסתכל מסביב וראיתי שהדלק זורם על הרצפה. אנשים קלטו שהמצב לא טוב, ומכל כיוון ניסו להוציא את חבריהם. היה פתח בגג שהוציאו משם, ומכיוון הנהג. על אחד מהקבוצה נפלה הקורה של האוטובוס, והוא כנראה נהרג במקום. הוציאו אותו, ניסו לעשות לו פעולות החייאה".

 

"העבירו את כולם לאדמה, האזרחים הירדנים התקשרו והמשטרה והאמבולנסים הגיעו מהר והתחילו לקחת אנשים ויצאנו לבית החולים", סיפרה. הפצועים פונו לבית החולים המקומי בעיר מדבה. "בית החולים לא היה מודרני אבל הם עשו הכל ללא אמצעים. על כל אלונקה שהביאו היו 70 ירדנים. כולם עזרו, גם אנשים שלא קשורים לבית החולים ומבקרים של חולים אחרים במקום. שאלו מיד לשמותינו, התעניינו מה קרה ושאלו איפה כואב. שמו את כולנו בקומה אחת, פינו קומה שלמה כדי שנהיה ביחד".

חלק מהפצועים פונו במסוקים (צילום: דודי ועקנין)

 

"לא היה ארנק אחד שנעלם" 

על הטיפול שקיבלו בירדן יש לה רק מילים טובות. "מה שהם עשו לנו שם זה לא ייאמן, איזו התנהגות מדהימה. הם עזרו לנו בצורה שאי אפשר לתאר במילים. הם הגישו שתייה קלה ועוגיות, רצו מאחד לשני כל הזמן, שאלו מה אפשר לעשות, בדקו כל פצוע ומיד שלחו אותו לטיפול המתאים. מי מאיתנו שיכל, ישב שם במזנון וארגן רשימות של נוסעים וחפצים. תוך זמן קצר הכל הגיע מהאוטובוס, לא היה ארנק אחד שנעלם", תיארה.

 

באותו הזמן הגיע למקום הקונסול הישראלי, שקבע בתיאום עם משרד החוץ והרופאים המקומיים

את אופן העברת הפצועים לארץ. "בדרך למעבר הגבול פחדנו לנסוע באוטובוס, אחרי הכל עדיין ירד גשם ולאנשים הייתה טראומה מההתהפכות", מספרת הפצועה, "כל הנסיעה למעבר הגבול הייתה מלווה בשיירה של משטרה, אמבולנסים והקונסול. פינו לנו דרך ברמזורים, נסענו לא יותר מ-40 קמ"ש", תיארה.

 

היא מתכוונת לשלוח בימים הקרובים מכתב תודה לבית החולים. "הם התנהגו קצת כמו הישראלים - במובן הטוב של המילה, הישראלים הטובים שתמיד עוזרים בדרך. האנשים ברחוב קפצו להציל אותנו גם בשטח, וגם בבית החולים הדברים תקתקו. התחושה הייתה ביטחון מלא. הרגשתי שם בבית. מי שרוצה לנסוע לפטרה שייסע, העם הזה הוא עם טוב".