מי אני?
יפעת ברקת, 42, מפרדס חנה. נשואה לבועז ואמא לארבעה. בוגרת המחלקה לצורפות בבצלאל ותכשיטנית עצמאית כבר 15 שנה.
העסק שלי
יפעת ברקת, עיצוב תכשיטים.
איך התחלתי?
"סיימתי ללמוד לפני 15 שנה ומייד התחלתי להתעסק עם חומרים, לחקור אותם ולעשות איתם עבודה פיזית, שאני מאוד אוהבת, כי היא הופכת כל תכשיט למאוד אישי ומיוחד. חמש שנים מאוחר יותר, בעידוד מכון היצוא, הצגתי קולקציה ראשונה של עיצובי בתערוכה באנגליה. בהמשך, הופעתי בעוד תערוכות בינלאומיות, יצאתי לחו"ל וגם מכרתי בכמה חנויות בארץ. יש לי בעיקר לקוחות מהולנד שמגיעים אלי דרך המגזין "הפינז".
איך הגעתי להולנד?
"ישראלית בעלת חנות באמסטרדם שראתה עגיל שלי על מישהי ואהבה מאוד את העיצוב, החליטה להציג תכשיטים שלי בחנותה וכשהגיעה לביקור בישראל, התקשרה לכל ה"יפעת ברקת" שמצאה בספר הטלפונים, עד שהגיעה אלי לסטודיו. בעקבות ביקורה, נפרץ ערוץ שיווק חדש, שמביא לי פרנסה גם היום. בתחילה, מכרתי תכשיטים בחנות שלה. בהמשך, הגיעו לשם עורכותיו של המגזין ההולנדי וראו את התכשיטים שלי. הן התלהבו ורכשו לעצמן. היא עשתה את החיבור וכך נוצר בינינו קשר מצוין. אני מכינה קולקציה, כשיש לי יד חופשית לעצב ולשחק בצבעוניות ובסוגי החומרים ואבני החן. אנחנו מנהלות דיאלוג במיילים ובסופו של התהליך הן בוחרות מספר דגמים, שאני מייצרת רק עבור הקוראים של המגזין. הפריטים האלה נמכרים בעזרת העיתון, שלאחרונה גם מפנה אל האתר שלי באינטרנט".
• עסק זה לא קרב - לא צריך להילחם בעצמך וחבל על האנרגיות שהולכות לאיבוד במלחמה הזו. כשיש קושי, החוכמה היא להבין שיש פה בור ולצאת ממנו. אני למשל סובלת ממחסור כרוני בזמן. בעבר, הייתי מכינה לעצמי רשימות ארוכות של מטלות, לא עומדת בהן וכועסת על עצמי. ממש טוחנת לעצמי את המוח. היום, הפסקתי להילחם ולמדתי לקבל את עצמי, כי הרי אני עושה כמיטב יכולתי.

• לעשות דברים באופן שאוהבים – לא רק כדי לרצות אחרים. בוודאי שאני רוצה להצליח ולהתפרנס ממה שאני עושה. אבל אם אני אעשה דברים רק כדי לרצות אחרים, זה פשוט לא יקרה. עם השנים למדתי שאני חייבת להיות שלמה עם עצמי, להקשיב לעצמי ולסמוך על עצמי. כי גם אם טעיתי, זה בסדר.
• להיעזר באנשי מקצוע – לאחרונה, החלטתי שאני רוצה לשווק יותר בארץ. התחלתי לשלוח מיילים כדי ליצור עניין בעיצובים שלי, כי לכאורה גם אני יכולה ליחצן את עצמי. אך מהר מאוד הבנתי שאני לא עושה טוב את העבודה הזו ושיותר נכון שאשקיע את הזמן במה שאני עושה הכי טוב, עיצוב תכשיטים. החלטתי להעביר את עבודת יחסי הציבור למי שיודע לעשות זאת, גם אם צריך לשלם לו שכר בתמורה.
• לא לחשוש - בעבר היו לי המון חששות: שהחבילות לא יגיעו ליעדן, שהלקוחות לא יהיו מרוצים. היום, אני בוחרת להשתחרר מהחששות האלה. מכינה את התכשיט עם האנרגיות הכי טובות. מצרפת אליו פתק "מאחלת לך שהתכשיט ילווה אותך ברגעים משמחים" ושולחת אותו למצוא את מי שיאהב אותו. כי אני יודעת שהכל יהיה בסדר.
יפעת אומרת "זה נהדר להיות מוכרת ומוערכת ולמכור בחו"ל, אבל לאחרונה החלטתי שאני רוצה לחזק את הקשרים שלי עם לקוחות גם בארץ. כי המפגש הזה עם אנשים, בסטודיו שלי, באמת משמח, מפרה ומרתק אותי. זה נעים, ממש כמו מחיאות כפיים בסוף ההצגה ולפעמים נוצרות לי קולקציות שלמות בעקבות מפגשים כאלה.
אני גם רוצה לשכלל את המפגש עם הלקוחות באתר שהקמתי לפני כשמונה חודשים. יש לי הרגשה שבאתר אני לא מצליחה לייצר את האווירה המיוחדת, שמתקיימת כשאנשים מגיעים אלי לסטודיו. שעוד לא הצלחתי לפצח את הקוד. שאני עוד לא מגיעה ללב של מי שמבקר. מאוד הייתי רוצה לשפר זאת, אבל אני מרגישה שהאתר הוא כמו הר שאני עומדת מולו ולא מבינה מה בדיוק קורה שם".
רותי מחלב, יועצת לשיווק באינטרנט , מציעה את העצות הבאות: