כיפת הגזע

לגזענים בחברה הדתית יש צידוקים למכביר - המאבק על ארץ ישראל, שמירה על טהרת המשפחה או עתיד העם היהודי - אבל הם עדיין גזענים. בעקבות פרשת טייטל, קורא בני, הומו דתי, להכיר בגזענות שפשתה בקרב חובשי הכיפות, ולהוקיע אותה

בני פורסם: 02.11.09, 13:18

להיות הומו דתי בחברה הדתית זה כמו להיות סוכן סמוי. הרי אני נראה כמו כל בחור דתי אחר: סנדלי שורש, ג'ינס, חולצה מהצבא וכיפה סרוגה. מכיוון שאני נראה ככה, אנשים מרגישים חופשיים לפרוש באוזניי את השקפת עולמם ההומופובית-גזענית ללא כל מעצור. כך שמעתי לא פעם מחבר לספסל הלימודים ש"כל ההומואים סוטים" וש"צריך להרוג את כל הערבים". וזה לא שהוא היה בנאדם רע. הוא די נחמד, אבל כמו לא-מעט אנשים בחברה שלנו, הוא מאוד גזען.

 

לגזענים שלנו יש צידוקים למכביר. המאבק על היישובים שלנו ביש"ע, שמירה על טהרת המשפחה, עתיד העם היהודי ועוד. חלק מהם תלמידי חכמים של ממש. הם יודעים לצטט מהרמב"ם על מעמדו של "גר תושב", לצטט

מה"אגרות משה" שהומואים הם בעצם "מורדים במלכות הקב"ה" וכדומה. אבל שום דבר לא ישנה את העובדה הפשוטה: מדובר בגזענים. וגזענים יש להוקיע.

 

לא מדובר בעשבים שוטים, זה יותר בכיוון של ערוגה מלאה בצמחי פרא, שיעקב טייטל הוא אחד מהם. והערוגה הזו צמחה אצלנו בחצר: ביישובים שלנו, בבתי הכנסת שלנו ובישיבות שלנו, ואנחנו לא אמרנו כלום.  

 

לא אמרנו כלום כשהרבנות רדפה יהודים משיחיים אך ורק בשל אמונתם הדתית, לא כשפגעו בפרנסתם ולא כשעשו דברים גרועים יותר. כי היי, הם נוצרים בכלל! אז למי אכפת?

 

לא אמרנו כלום כשנערים משלנו נטפלו לזוגות מעורבים שטיילו יד ביד במדרחוב בירושלים. כי אחרי הכול, הבחורה בחרה לצאת עם ערבי, אז זו כבר הבעיה שלה.

 

הרבנים שלנו לא אמרו כלום כשהִפלו ילדים אתיופים בבתי הספר שלנו בפתח תקווה. ולא שאין רבנים בפתח תקווה, דווקא יש, ועוד כאלה שדעתם בנושאים אחרים נשמעת ברמה. אבל על אפליה כזו לא היה להם מה להגיד.

 

לא אמרנו כלום כשחברי כנסת דתיים קידמו את חוק "ברית הזוגיות" המבדיל בין יהודים לשאינם יהודים בצורה קיצונית. על-פי החוק, מעתה תוכל הרבנות לקבוע לא רק מיהו יהודי אלא בעיקר מיהו לא-יהודי. הבירור גס הרוח הזה מי בדיוק-בדיוק יהודי ומי ממש לא, מסריח עד לב השמים ומזכיר תקופות אפלות.

 

כן, אנחנו גזענים

הגיע הזמן שנודה בפה מלא: יש לנו, הציבור הדתי, בעיה. הגזענות פשתה בנו. צריך לדבר על זה, צריך לחנך ולשנות את זה.

אסור לטאטא את זה מתחת לשטיח. אנחנו צריכים לדבר על זה לעומק, לקיים דיונים של בית מדרש: לשאול מה היא גזענות וכיצד נתמודד עם הגזענות שיש גם בתורה האהובה שלנו. 

 

אין לי ספק שהשאלה הזו לא מיועדת למאמר בעיתון: צריך לשבת לחשוב מה עשו לנו, וכיצד נימנע אנחנו מלעשות את זה לאחרים. הגיע הזמן לקיים דיון אמיתי של תורה בשאלת הגזענות ודעת התורה בנידון. אבל אולי כל זה עוד מוקדם. אולי השלב הראשון בשבילנו יהיה להכיר באמת: לחברה הדתית שלנו יש בעיה עמוקה – היא גזענית, ואנחנו מתביישים בזה. זו כבר התחלה.