המאבק הצליח: עולה מאוקראינה תוכר כיהודייה

משרד הפנים פקפק ביהדותה של ראיסה סקבורצוב שעלתה מאוקראינה ורשם אותה כ"חסרת דת". מסמכים הוכיחו שסביה היו פרטיזנים יהודים, ושופטי בג"ץ הפכו את החלטת המשרד

אביעד גליקמן פורסם: 05.11.09, 05:05

בג"ץ קבע אתמול (יום ד'), לאחר 4 שנים, כי הכיתוב בתעודת הזהות של ראיסה סקבורצוב ישונה חזרה מ"חסרת דת" ל"יהודייה", וזאת בניגוד לעמדת השר לביטחון פנים ולעמדת שר הפנים.

 

מפסק הדין של השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וחנן מלצר עולה, כי ב-1999 פנתה סקבורצוב לבית משפט מקומי באוקראינה בבקשה לשנות את פרטי המרשם של אמה, כך שיוצהר שהיא הייתה יהודייה. לאחר שבית המשפט האוקראיני שמע עדים שונים ועיין במסכמים ארכיוניים, הוא נעתר לבקשה והורה על רישום אמה מרוסיה ליהודייה.

 

מספר חודשים לאחר מכן הגישה סקבורצוב בקשה לקונסוליה הישראלית לקבל מעמד מכוח חוק השבות, והביעה את רצונה להשתקע בישראל. לאחר שהציגה את המסמכים, פנייתה התקבלה והיא נרשמה כיהודייה המורשית לעלות לישראל מכוח חוק השבות. בפברואר 2004 הגיעו בנה ואשתו לביקור בישראל, ולאחר כניסתם לארץ הם אף הגישו בקשה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות.

 

המסמכים מוכיחים שהסבים היו פרטיזנים יהודים

בעקבות בקשתם, נעשה בירור ביחס לתעודות שהציגה סקבורצוב, ועלה החשד כי תעודת הלידה אותה הציגה סקבורצוב בבקשתה להירשם כיהודייה, איננה אמינה. לאחר שנערך שימוע לסקבורצוב, החליט משרד הפנים והשר לביטחון פנים לשנות בתעודת הזהות את ברית הלאום שלה מ"יהודייה" ל"חסרת דת".

 

בתגובה הגישה סקבורצוב, באמצעות עורכי הדין רענן כרמון ואיתני אהרוני, עתירה לבג"ץ על ההחלטה. לעתירה צורפו גם מסמכים שמעידים שסבה וסבתה של סקבורצוב היו רשומים כיהודים ואף היו פרטיזנים שנתפסו על ידי הנאצים והומתו באכזריות.

 

בפברואר 2007 הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי בו ביקשו משר הפנים ומהשר לביטחון פנים, לנמק להם מדוע הם מטילים ספק ביהדותה של סקבורצוב ומדוע שונה הכיתוב העברי בתעודת הזהות שלה. בנוסף, התבקשו השרים לנמק מדוע הם דורשים מהבן ואשתו לעזוב מיידית את הארץ, כאשר הם החליטו כי עד להכרעה בעתירה יש להימנע מהרחקתם של השניים.

 

"חקרנות המשרדים הייתה מוגזמת וחסרת רגישות"

לאחר ששמעו את טענות הצדדים קבעו היום השופטים כי יש להחזיר חזרה ולשנות את רישומי סקבורצוב הן במרשם האוכלוסין והן בתעודת הזהות של סקבורצוב, לרישומיה כיהודייה. השופטים קבעו כי "החקרנות היתרה לגבי מקוריות יהדותה, תוך נבירה באילנות יוחסין שממילא קשה להוכיח במדויק את נכונותם, לאחר למעלה משנות דור - הייתה מוגזמת, נוקשה מדי, ולפרקים אף חסרת רגישות".

 

השופטים המשיכו וקבעו כי התנהלותם של השרים מעוררת תחושה קשה וכי פעילותם "גבלה לעיתים בחוסר סבירות מהותי ובחוסר מידתיות", במיוחד לאור העובדה שסקבורצוב היא נכדה של פרטיזנים שלחמו בנאצים ונרצחו באכזריות.