כוכב הלכת חמה: קטן, מהיר ולוהט

שליח האלים, הידוע בריקודיו הצמודים והלוהטים עם השמש, ימשיך להופיע - גם אחרי שבת לווייתו הקבועה תשקע. כוכב הלכת הקטן מכולם, חמה, יתחיל להיראות השבוע לאחר שקיעת השמש וזה הזמן ללמוד קצת אודות גרם השמיים שלעולם לא תוכלו לדרוך עליו (כי תישרפו עוד לפני שרגליכם ייגעו בקרקע)

החל מהשבוע הזה יחל חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, להראות ככוכב ערב, כלומר, הוא ישקע לאחר שקיעת החמה. חמה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ולפיכך קשה מאוד לצפות בו; בגלל קרבתו היתרה לשמש הוא לעולם אינו מתרחק ממנה ליותר מ-28 מעלות (פחות משליש המרחק מהאופק לזניט) ולכן הוא יראה תמיד סמוך לאופק אחרי השקיעה או לפני הזריחה.

 

בעוד למעלה מחודש, ב-18 בדצמבר, יגיע חמה למרחקו הגדול ביותר מהשמש במחזור זה שבו הוא נראה לאחר השקיעה ככוכב ערב, אז יהיה מרחקו מהשמש כ-20 מעלות בלבד, כלומר, הוא ישקע קצת למעלה משעה לאחר שקיעת השמש. לא לחינם קרוי חמה על שמו של שליח האלים, מרקורי, בשל פזיזותו הרבה וריקודו הצמוד והמהיר סביב השמש.

 

מצב זה שבו חמה סמוך מאוד לשמש מקשה עד מאוד על התצפית בו – הן אור הדמדומים המקשה להבחין בו והן פרק הזמן הקצר שבו יש שהות לצפות בו בטרם ימהר לשקוע אחר הבוס הגדול, השמש.

 

גם סמיכותו לאופק בפרק הזמן הקצר שבו הוא נראה בשעות בין הערביים מפריעה בדרך כלל, היות שהתנאים האטמוספריים סמוך לאופק מקשים על התצפית בגרמי השמים ונדרש לילה צלול במיוחד כדי לראות גרמי שמים סמוך מאוד לאופק. בטלסקופים קטנים יהיה אפשר להבחין במופעיו של חמה דמויי מופעי הירח אך לא יותר מכך.

 

גם גודלו הקטן של חמה מקשה על הצפייה בו והיותו כוכב הלכת הקטן ביותר מבין כוכבי הלכת העיקריים (למעט פלוטו האומלל שאיבד את מעמדו הרם והפך באחת לכוכב לכת ננסי וזנוח) מקשה מאוד לראות פרטים כלשהם על פניו. לכן, נזקקו המדענים לחלליות שיחלפו על פני כוכב הלכת ויצלמו את פניו.

פניו המצולקות של כוכב הלכת חמה (צילום: נאס"א)

 

קוטרו של חמה קטן ממחצית קוטר כדור הארץ והוא קרוב יותר בממדיו לממדי הירח שלנו. הוא כוכב לכת סלעי וצפיפותו דומה לזו של כדור הארץ. בשנים 1974 ו-1975 ביצעה מארינר 10, החללית האמריקנית לחקר השמש, שלושה יעפים סמוך לחמה, כשהיא מצליחה למפות עד 35% משטח פניו של כוכב הלכת המסתורי.

 

ממבט ראשון, נתגלה שחמה דומה מאד לירח שלנו - פניו מצולקות באינספור מכתשים, תוצאה של פגיעות מטאוריטים על פניו בשלב המוקדם של היווצרותו. קיימות גם צורות נוף בולטות נוספות, כגון צוקים המתנשאים לגובה של כ-3 קילומטרים.

 

צורת הנוף הבולטת ביותר על פני חמה היא Caloris Basin - מכתש עצום בקוטר של 1300 קילומטר, כרבע מקוטרו של חמה - שנוצר לפני כ-4 מיליארד שנים. הפגיעה הקשה שיצרה את המכתש לוותה ביצירת גלי הלם, שהתפשטו על פני כל כוכב הלכת, ובפעילות געשית שמילאה את המכתש בלבה. באזור המצוי בדיוק מעברו השני של כוכב-חמה, נוצרו על פני השטח צורות נוף שונות ומשונות, שנוצרו כתוצאה מגלי הלם שחלפו בפנים כוכב הלכת בעת הפגיעה.

 

חמה הקל חסר אטמוספירה, מאחר שמסתו הקטנה אינה מאפשרת לו להחזיק באטמוספירה קבועה משלו. אולם, בשל קרבתו לשמש, מופצץ חמה בחלקיקים אנרגטיים הנורים מהשמש, ואלה יוצרים מעין אטמוספירה זמנית מסביבו. בהשאלה, ניתן לומר כי עבור אותם חלקיקים, משמש חמה כפונדק דרכים, במסעם מהשמש אל מחוץ למערכת השמש. יתכן ומקור נוסף לאטמוספירה הקלושה מאוד, הם חלקיקים הנוצרים בהתפרקויות רדיואקטיביות של אורניום ותוריום, המצויים בפני הקרקע של חמה.

 

האטמוספירה הזמנית של חמה, הקלושה כל כך, אינה מצליחה למזג את האקלים על פניו: הטמפרטורה בצדו המואר, מגיעה ל-430 מעלות צלסיוס. בצדו השרוי בחשכת הלילה, יורדת הטמפרטורה ל-170 מעלות צלסיוס. לאף יצור אנוש או כל צורת חיים אחרת (המוכרת לנו), אין סיכוי, ולו גם הקלוש ביותר, לשרוד מעבר להרף עין, בחום הלוהט, מתיך הסלעים, על פניו של חמה (מתוך המדריך להכרת השמים).

 

מאז משימת מרינר 10, לא התקרבה שום חללית אל כוכב הלכת הזה ונדמה שעולם המדע איבד בו עניין. רק בשנת 2004 שוגרה לעברו חללית messenger ששמה נגזר מראשי התיבות של חקר פניו וסביבתו של מרקורי.

 

המקפת ביצעה עד כה 3 יעפים ליד כוכב הלכת כאשר המטרה היא להכניסה למסלול סביבו בשנת 2011. בשלושת היעפים (האחרון היה בספטמבר השנה), נצפו פניו של כוכב הלכת הלוהט כפי שלא נצפו מעולם ומכתשיו, הריו וקניוניו נראים בבירור. אולם, אחד מההישגים הגדולים הגדולים של המסנג'ר הוא צילום האטמוספרה ה"רגעית" של חמה.

זנב הנתרן של חמה (צילום: נאס"א)

 

בצילומים שנעשו בשלושת המעברים ליד כוכב הלכת, נראה מעין "זנב" של נתרן הנמשך מפניו של חמה והלאה. החלקיקים המרכיבים את האטמוספירה הקלושה עד מאוד של כוכב-הלכת באים כאמור בעיקר מפני הקרקע שלו שמופצצים על ידי חלקיקים אנרגטיים מאוד המגיעים מהשמש ולעתים גם על ידי מטאוריטים.

 

האטמוספירה של כוכב הלכת (מינוח מקובל יותר עבורה הוא אקזוספירה), נדחפת על ידי הקרינה המגיעה מהשמש ויוצרת מעין זנב המשתרך מחמה והלאה, ממש כמו זנבם של שביטים. כנראה שאורך "זנבו" של שליח האלים הוא עונתי כיוון שגודלו קטן עד מאוד בין המעבר השני שנעשה באוקטובר אשתקד עד למעבר השלישי שנעשה בספטמבר השנה.

 

כעת יש להמתין לכניסת המסנג'ר למסלול סביב כוכב הלכת המסקרן הזה כדי שנוכל להעמיק את ידיעותינו עליו. אז ימופו הקטבים של כוכב הלכת ובכך יסתיים מיפוי 2% הנותרים מפניו של כוכב הלכת שטרם מופו עד כה.

 

בינתיים, אפשר כאמור לנסות ולראותו בימים הבאים, בעיקר לאחר תחילת חודש דצמבר, כאשר הוא ממשיך בריקודו האינסופי סביב השמש המלהיטה אותו ומעצבת את פניו.

 

מה עוד במערכת השמש השבוע?

ביום שני, 9 בנובמבר, יחלוף הירח כ-3 מעלות מדרום למאדים. זו הזדמנות טובה כדי להתחיל לצפות בכוכב הלכת האדום המתקרב אלינו אט אט עד שיגיע לקרבה מרבית אלינו בתחילת השנה הבאה, אירוע החל מדי שנתיים בקרוב.

 

קשה מאוד להחמיץ את כוכב הלכת הניכר בגונו הכתום אדום המצוי בקבוצת אריה (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). אנו כאמור נמשיך ונעקוב אחר כוכב הלכת האדום והתקרבותו אלינו, אם כי בחודש זה הוא עדיין רחוק מכדי שיהיה אפשר להבחין בפרטים כלשהם על פניו.

 

כוכב הלכת צדק ממשיך למשול בשמי הערב ואפשר לראותו בכיוון דרום מיד לאחר השקיעה כאשר אין כל גרם שמיים המשתווה לו באורו. בשבוע הבא, ב-17 בחודש, יגיע לשיאו מטר המטאורים של הלאונידים ועל כך ברשימה הבאה.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.