מתוך 100 רופאים ואחיות שענו על שאלונים, ציינו שני שלישים שנחשפו לפעמים או לעיתים קרובות לשפה או לטון מתנשא מצד עמיתים לצוות, שיעור דומה ענה כי נתקלו בחוסר סבלנות לשאלותיהם מצד חברים לצוות. כמעט עשירית ציינו כי סבלו מפגיעה מילולית קשה לעיתים קרובות ועוד 16 אחוז לעיתים רחוקות ושיעור זהה נתקלו בשפת גוף מאיימת. שלושה אחוזים אף ציינו כי נתקלו לעיתים באלימות פיזית מצד אנשי צוות.
35 אחוזים מהנשאלים ציינו כי כאשר מגיע חבר צוות חדש למחלקה מזהירים אותי מ"טיפוסים מסוימים" בצוות. כאן נמצאו פערים גדולים בין המחלקות הפנימיות (20 אחוזים מזהירים מפני טיפוסים מסוימים) לבין הכירורגים (57 אחוזים).
כתוצאה מהאווירה הזו דיווחו חמישית מהנשאלים שלפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה חשו לחץ לבצע הוראות, למרות שהיה להם חשש לגבי בטיחותן וחמישה אחוזים ציינו כי היו מעורבים בשנה האחרונה בטעות בטיפול שקשורה להתנהגות מאיימת.
"גם בהדסה קיימות תחושות איום או הפחדה בתוך הצוות הרפואי", ציינה החוקרת אורית סמואל בן-דב, "חלק משמעותי של הצוות מבטא תחושת איום המפריעה לעבודה הסדירה ועלולה לפגוע באיכות הטיפול ובטיחותו, מתוך חשש לשאול שאלות או להעיר הערות שעשויות למנוע טעות".