משחק ישן, חוקים חדשים

בשנת 2000 הפך הכדורגל סופית מספורט עממי-סוציאלי לחלק מעסקי השעשועים העולמיים. מעתה רק הכסף מדבר ומה שיקבע איזה כדורגל נראה בשנים הבאות. שחר בן הלוי מסכם שנה ומקנח בבחירת נבחרת שנת 2000

סוף שנת 2000 לספירת הנוצרים, משאירה אומנם טעם של כדורגל נפלא בפה אבל זורעת גם לא מעט קמטים של דאגה. עתיד הכדורגל נראה עם פתיחת 2001 מעונן חלקית במקרה הטוב. כל זאת מפני שבשנת 2000 הפך הכדורגל סופית מספורט לוחמני לבידור גלובלי. מעין דת חילונית לה סוגדים בכל פינה בפלנטה. המהפכה המסחרית שעבר הכדורגל, מתנהלת עדיין בקצב מדהים. אוהדי הכדורגל המסורתיים מציצים בתימהון במתרחש ומתקשים לעכל את השינויים. הספורט הלוחמני שאהבו, הקבוצה שייצגה את העיר או השכונה, הפכה ברגע לחלק מהשאו-ביז.

 

שם המשחק: טלוויזיה

 

כשמדברים על הכסף הגדול שנכנס לעסקי הכדורגל מתכוונים קודם כל לשידורי הטלוויזיה. המדיום התקשורתי ההמוני מביא את בשורת הכדורגל כמעט לכל בית בכדור הארץ. בתרבות שרייטינג בבסיסה, הפכו שידורי הכדורגל למכרה זהב. למקום בו הופכים מותגים פופולריים למצליחים אף יותר ומותגים אחרים, שבחרו משום מה להישאר מחוץ למשחק, להישאר הרחק-הרחק מאחור.

אולי הדוגמא הבולטת ביותר למגמה זו היא הרעיון להקים ליגת על אטלנטית בה משתתפים רק הקבוצות הבכירות של סקוטלנד, הולנד, בלגיה, פורטוגל, וארצות סקנדינביה, ליגה שתגדיל עבור המועדונים המימלא עשירים את שוק הטלוויזיה הפוטנציאלי. אופ"א דחתה לפני זמן קצר את הרעיון הזה, רעיון שיפגע בליגות המקומיות של אותן מדינות. ובכל זאת, גם הפקידים בציריך יודעים שיהיה להם קשה מאוד לעצור את כדור השלג הזה לאורך זמן.

מזכ"ל אופ"א, גרגרד אייגר הגרמני, הודה שהארגון מודאג מהאינפלציה בשידורי הכדורגל, אך אינו יכול לעשות דבר בעניין. בפגישה עם ראשי המיזם האטלנטי הבטיח אייגר כי ההתאחדות האירופאית תשקול להפוך את משחקי גביע אופ"א למתכונת דומה לליגת האלופות. כלומר, נסתום לכם את הפה בחבילת דולרים, רק אל תשברו לנו את הכלים.

אופ"א הרוויחה השנה מליגת האלופות 492 מיליון דולר, 31 מיליון יותר מאשתקד. איך זה מתבטא ברמת הקבוצות? לידס, שהקדימה את ליברפול בנקודה בסוף עונת הקודמת של הפרמיירליג, תרוויח בליגת האלופות בין 15 ל-45 מיליון דולר. האדומים מליברפול צריכים לזכות בגביע אופ"א כדי להפיק מהמפעל 12 מיליון דולר. אבסורד.

ואם אתם חושבים שבהתאחדות האירופאית יושבים תאבי בצע, הרי שבפיפ"א, הרי היא ההתאחדות הכדורגל העולמית, המצב גרוע אף יותר. אופ"א מכרה החודש את זכויות השידור של יורו 2004 לאיגוד השידור האירופאי, מה שאומר שהמפעל ישודר בערוצים ציבוריים (ערוץ 1 שלנו) המשדרים בחינם. פיפ"א לעומתה, החליטה למכור את שני המונדיאלים הבאים לגופי טלוויזיה מסחריים. חמישה משחקים יהיו בחינם בכל העולם (משחק הפתיחה, שני חצאי הגמר, המקום השלישי והגמר), גם שידור משחקי נבחרת בארץ המוצא שלהם יהיו חופשיים. על כל השאר ישלם הצרכן בנפרד. ספ בלאטר יכול לצאת לפנסיה, אתם כבר תדאגו שגם הנינים שלו לא יצטרכו לעבוד אפילו יום אחד בחייהם.

 

מטבע עובר לסוחר

 

הכסף הגדול של הכדורגל, החל לגדול בכיסי האוהדים המסורתיים, עבר לכיסי המנהלים ומשם למשכורות השחקנים. כשהפרמייר ליג נוסדה, ב-92, איאן ראש היה השחקן בעל המשכורת הגבוהה ביותר באי הבריטי. הוא הרוויח 5000 פאונד לשבוע. היום מרוויחים 80 כדורגלנים בפרמייר ליג האנגלית יותר ממיליון פאונד לשנה.

האינפלציה הזו משפיעה כמובן על מאזני המועדונים. כדי להגדיל את ההכנסות החלו המועדונים הבריטים לצאת בהנפקות בבורסה של לונדון. האוהדים התמימים של ניוקאסל, שרכשו ניירות ערך של המועדון ב-97 תמורת 500 פאונד ליחידה, מחזיקים היום מניה ששווה רק 170 פאונד. המאגפייז, שהפסידו 19 מיליון פאונד השנה, אינם יחידים. סאות'המפטון וצ'לסי סיימו בהפסד של 3 מיליון פאונד. אסטון וילה הפסידה 5 מיליון וסלטיק סיימה עם מינוס 10.

האנאליסיטים טענו כי סעיפי המשכורות המנופחים משכו את הקבוצות למטה. הם רק לא סיפרו למחזיקי המניות שבין מקבלי המשכורות נמצאים גם בעלי הקבוצות שממנים עצמם ליו"רים.

הנכס העיקרי שנותר לקבוצות הוא השחקנים. כשצריך לסגור חובות מוכרים שחקנים. אברטון, שחייבת 20 מיליון פאונד, מתכננת מהפכה בסגל. שחקנים יקרים ישוחררו כדי להקל על התקציב. את מקומם יתפסו שחקנים זולים בהרבה.

השיקול הזה עומד מאחורי המאבקים האדירים שהתחוללו השנה באירופה לשינוי שיטת ההעברות וביטול סעיף הזהות הלאומית של השחקנים. במציאות הקפיטליסטית, יעדיף בעל קבוצה להחזיק 11 אפריקאים על פני 11 אנגלים. אם אפשר גם לא לשלם למועדון שטיפח אותם, זה בכלל נפלא. כך הופכים הכדורגלנים למטבע עובר לסוחר, כשבדרך איכות הכדורגל נפגעת.

המסקנה העגומה היא שגם בשנים הבאות ימשיכו בעלי ההון לנסות ולהפיק מהכדורגל מקסימום הכנסות במינימום הוצאות. אילו החוקים החדשים של המשחק הישן. תשכחו ממה שלימדו אתכם בבית, לאהבה יש מחיר, והוא רק נוסק משנה לשנה.

 

נבחרת השנה

 

למרות הארשת הפסימית שמעלה העתיד, אי אפשר לסגור את שנת 2000 מבלי להתייחס למשחק הנפלא שעדיין מרטיט את הלבבות לכל כך הרבה בני אדם. הנה ה-11 של העונה בתוספת ספסל המחליפים והדובדבן של השנה הבאה.

שוער : פביאן ברטז.

הגנה : פאולו מלדיני, פרנק דה בור, אלסנדרו נסטה, רוברטו קרלוס.

קישור : לואיס פיגו, זינדין זידאן, ריבאלדו.

התקפה : תיירי הנרי, פטריק קלויברט, ראול גונזלאס.

מחליפים : פרצ'סקו טולדו, גארי נוויל, דיוויד בקהאם, חואן ורון, אנדרי שבצ'נקו.

השחקן הכי מסקרן ב-2001 : גוטי (ריאל מדריד).