לזכרה של התקופה הכחולה

"כבר מזמן אמרתי לך שאני עובדת בצבע. והצבע/ רק מסמיק את לחיי מרגע לרגע, כשאני יושבת/ על יד המעיין שלי". שיר חדש של תמר משמר

מוֹת הַצִּיּוּר

(בכיכר רבין, סוף שנות התשעים)

כְּבָר מִזְּמַן אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת בְּצֶבַע. וְהַצֶּבַע

רַק מַסְמִיק אֶת לְחָיַי מֵרֶגַע לְרֶגַע, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת

עַל יַד הַמַּעְיָן שֶׁלִּי.

בְּיַלְדוּתִי הִטְבַּלְתִּי מִכְחוֹל וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁזֹּאת הַתְּקוּפָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלִּי

בְּנַעֲרוּתִי הָלַכְתִּי וְהִכְחַלְתִּי

בַּגְרוּתִי הֵבִיאָה אֶת הַצִּיּוּרִים הַשְׁחוֹרִים.

 

עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹנָה מֵיצָב

לְזִכְרָהּ שֶׁל הַתְּקוּפָה הַוְרֻדָּה לְזִכְרָהּ

שֶׁל הַתְּקוּפָה הַכְּחֻלָּה

וּמַעֲמִידָה אוֹתוֹ

בְּכִכָּר הָעִיר,

לְאוֹר הַיּוֹם,

וְרוֹכֵל בֵּיְגָלֶה עַגְמוּמִי

זוֹרֶה עָלָיו

מֶלַח וְשׂוּמְשׂוּם.

 

תמר משמר, משוררת וחוקרת ספרות ותרבות במבט פמיניסטי. פרסמה את ספר השירים "חיתוך דיבור"

(צ'ריקובר ועיתון 77, 1989). מפרסמת בבמות שונות מתחילת שנות ה-80. ערכה באחרונה את הספר (גיליון מיוחד של עיתון 77) "מי מפחד מוירג'יניות - נשים כותבות נשיות", ספר שנכתב כולו בידי נשים ומציג בפעם הראשונה באופן נרחב את סוגיית ה"כתיבה הנשית".

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן