הדרך לגרין קארד נעשית זולה יותר: ארה"ב הורידה בשנה האחרונה את דרישות הסף לקבלת גרין קארד לאנשי עסקים זרים, והפחיתה את סכום המינימום הנדרש ממיליון דולר ל-500 אלף דולר.
ארה"ב מעניקה זה כמה שנים גרין קארד למשקיעים במדינה. עד לתקופה האחרונה נדרש מבקש הגרין קארד להשקיע מיליון דולר, למצוא בעצמו פרויקט כלכלי שיוצר לפחות 10 מקומות עבודה חדשים, ולגור קרוב לעסק.
ואולם, בחודשים האחרונים הוכנסו שינויים שמאפשרים להקטין בחצי את היקף ההשקעה של ההון העצמי הנדרש. בנוסף, ניתן להעביר את ניהול ההשקעה לחברת ניהול שמוציאה מראש אישור שההשקעה המוצעת מוכרת לצורכי גרין קארד.
אבי ודנה, בני 35 מהוד השרון, עזבו לפני כחצי שנה את הארץ, לאחר שאבי קיבל הצעת עבודה בטקסס בחברה לניהול בניינים. הם השקיעו במיזם להקמת פרויקט מגורים בקליפורניה. בעקבות זאת, קיבלו את הגרין קארד המיוחל. "החיים בארץ לא רעים, אבל בינתיים ננסה את מזלנו בארה"ב", אמרו השבוע.
לשאלה כמה זמן קיים המסלול הישן ומדוע הייתה לו הצלחה מוגבלת בלבד, משיב עו"ד צבי קן-תור, שותף במשרד עוה"ד קן-תור-עכו, כי השיטה קיימת מעל 10 שנים. "עד לאחרונה חששו רשויות ההגירה בארה"ב כי המשקיעים לא ישקיעו הון עצמי אלא ימחזרו כספי הלוואות שייקחו בארה"ב, ולכן התארכה הבדיקה של הבקשות לגרין קארד. בנוסף, כל משקיע היה צריך למצוא לבד את הפרויקט, ולנהל בעצמו את ההשקעה. אם התברר שהפרויקט, המשקיע, או מקור הכסף אינם עומדים בדרישות, לא ניתן הגרין קארד והבקשה ירדה לטמיון".
מתי הוחלט להפוך את המסלול לנגיש יותר?
לפני כ-4-3 שנים גילו יזמים אמריקאים ורשויות מקומיות בארה"ב כי מסלול ההשקעה לקבלת גרין קארד מאפשר להם לגייס הון חיצוני כדי לממן פרויקטים מוניציפליים, כגון הפרויקט לחידוש מרכז העיר סיאטל. בעקבות כך, החלו רשויות מקומיות לסייע ליזמים שהגישו תוכניות לשיקום מרכז העיר או להקמת אזור תעשייה וכדומה. כך ניתן היה לקבל מראש אישור שהתוכנית תיצור מקומות עבודה נוספים.
מי התעניין במסלול החדש?
תחילה משך המסלול החדש אנשי עסקים עשירים מהונג קונג וממדינות קומוניסטיות לשעבר כמו סין, רוסיה אוקראינה, שרובם התעשרו בתקופה קצרה ופחדו מהלאמת כספם. בתקופה האחרונה עלתה משמעותית כמות הפונים מישראל לקבלת האשרה (5-EB). כך, למשל, עו"ד ישראלי שמתמחה בנדל"ן קיבל גרין קארד בזכות השקעה בפרויקט מוניציפלי בוורמונט.
"המצב משתנה מקצה לקצה, ורק בשנה האחרונה הצטרפו למסלול כמה עשרות ישראלים", אומר עורך הדין קן-תור. לדבריו, בתקופה האחרונה מתעניינים אנשי עסקים רבים באפשרות לקבל גרין קארד באמצעות השקעה בפרויקט מוניציפלי בארה"ב.
אילו קשיים היו עד עכשיו?
לדברי עו"ד צבי קן-תור, עד כה המשקיע היה חשוף לסיכון של הפסד זמן וכסף בגלל שהשקיע כסף אך לא קיבל את הגרין קארד עקב אי-התאמתו או בשל אי-התאמת הפרויקט, כאשר התשובה השלילית הייתה יכולה להגיע גם אחרי זמן רב.
על המבקש הייתה מוטלת החובה לאתר בכוחות עצמו את העסק, להיות פעיל בו ולהוכיח שייצר עשרה מקומות עבודה חדשים. במקרים רבים, הכסף הושקע בעסק אך לא הניב את הגידול הרצוי במספר מקומות העבודה ולכן ההיתר לא ניתן. במקרים אחרים קרס העסק בשל ניהול לקוי או כל סיבה אחרת, עובדה אשר גרמה להפסד של מיליון דולר ואף לסירוב למתן הגרין קארד. בנוסף, המשקיע נדרש עד לאחרונה לגלות מעורבות ישירה בניהול העסק, דבר שדרש השקעת זמן ומשאבים רבים, וגם להתגורר בקרבת מקום.
כיצד פועלת חברת הניהול?
חברות ניהול רבות יוזמות פרויקטים בשיתוף הרשויות המקומיות. הפרויקטים מקבלים מראש אישור על מספר מקומות העבודה שההשקעה יוצרת, עוד לפני שהכסף הושקע. לאחר שהתוכנית של חברת הניהול מקבלת את אישור הרשות המקומית, מופקד הכסף בנאמנות עד שמתקבלת תשובה שהעסק והמשקיע עצמו מתאימים. רק לאחר מכן מועבר הכסף לחברת הניהול, שמשקיעה אותו במסגרת התוכנית.
מהשגרירות האמריקאית בישראל נמסר: "ההחלטה על הגרין קארד התקבלה על ידי רשות ההגירה והמכס שקשורה למשרד לביטחון פנים. הנושא לא מטופל דרך השגרירות בישראל".