
אַשְׁרֵי הָעִירִיָּה הַטּוֹבָה, רַבַּת הַחֶסֶד,
שֶׁהִתְקִינָה בְּתוֹכֵנוּ סַפְסָל וְנַעֲצָה אוֹתוֹ בְּמַסְמֶרוֹת
לִרְחוֹב דִּיזִינְגוֹף,
שֶׁלּוּלֵא כֵן לֹא הָיִיתִי יוֹשֵׁב
בְּטַלְטְלַת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים
לִקְרֹא אֶצֶל אֶוַּה אִילוּז עַל קְלִפַּת תַּפּוּחַ,
לְעוּסָה בְּשּׁנֵּי אוֹהֲבִים,
וּמֶחֱווֹת אָהָבָה אַחֵרוֹת בְּיָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַקַּפִּיטַלִיזְם.
שׁוֹכֵן קַנְיוֹנִים וּמְשׁוֹטֵט בַּם לַעֲיֵפָה -
אֲנִי מַכִּיר יְדִידוּת לְאִשָּׁה בְּמַלְמָלָה,
וּמְדַבֵּר אָלֶּיהַ עַל כַּלְכָּלַת הַשֶּׁפַע וְרוּחַ הַזְּמַן וּמִלִּים אָחֵרוֹת.
הִיא, מִצִּדָּהּ,
חוֹלֶצֶת נַעֲלָהּ
וּמְצַדֶּקֶת אֶת הַדִּין.
2009