מתחילת השנה נרשמו בבורסה בתל אביב עליות חדות בשערי ניירות הערך. עבור לא מעט משקיעים שמימשו את הרווחים שצברו היא תשלום מס על רווחי ההון. עם זאת, במקרה שמשקיעים אלה רשמו הפסדי הון מניירות ערך בשנים קודמות, הרי שיש באפשרותם לקזז את רווחי ההון מהשנה כנגד הפסדי ההון משנה קודמת. משמעות המהלך הזה היא הפחתה משמעותית של שיעורי חבות המס.
הבעיה היא שלא כל המשקיעים בניירות ערך מודעים לאפשרות לקזז את הפסדי הון משנה לשנה. החשש הוא ש"האזרח הקטן" שנדרש למלא דו"חות מסורבלים לרשויות המס לטובת קיזוז הפסדי הון, יאבד את זכותו לתשלום מופחת של מס, רק בשל הפרוצדורה הכרוכה במילוי דוחות אלה. בדיוק לשם כך נועדה הפרוצדורה הבאה: מאחר שמרבית המשקיעים מבצעים את השקעותיהם באמצעות הבנקים, ודרכם הם גם משלמים את המס על רווחי ההון, הרי שיש באפשרות המשקיעים לבצע את קיזוז הפסדים משנה לשנה, דרך הבנק עצמו.
על פי פקודת מס הכנסה שיעור תשלום מס על רווחים מניירות ערך סחירים בבורסה, הוא 25%-15%. במקרה שהיו למשקיע הפסדים מניירות ערך, הרי שהוא יוכל לקזז אותם מרווחים שנוצרו לו מניירות ערך אחרים, וכן לקזז הפסד כנגד ריבית ודיבידנד שהתקבל מניירות הערך.
במקרה שהפסד ההון גבוה מרווח ההון שנרשם בשנה מסוימת - סכום הפסד ההון יישמר לשנת המס הבאה, וינוכה מרווחי ההון שיהיו למשקיע בשנים הבאות.
בהליך הנוכחי של גביית המס על ניירות ערך קיים עיוות, שכדאי לשים אליו לב: במקרה שלאדם נוצר רווח הון מניירות ערך בתחילת השנה, אותו בנק שבו מתנהל החשבון מקזז במקור את שיעור המס ומעביר אותו ישירות לרשות המיסים. הבעיה היא שאם בהמשך של אותה השנה נוצר לאדם הפסד הון - אין באפשרות הבנק לקזז אותו מהרווחים שהיו למשקיע בתחילת השנה, שכן המס בגינם כבר שולם.
עבור המשקיעים משמעות הדבר היא כי הדרך היחידה שנותרה להם לקזז את ההפסדים שצברו היא במסגרת הדיווח השנתי לרשויות המס.
המרבית המקרים עצמאים, בעלי שליטה ומי שיש להם הכנסות מנכסים - הם אלה שחייבים בהגשת דוחות שנתיים למס הכנסה. אין זה מפתיע שמשקיעים אלה מקבלים ייעוץ שוטף מרואי חשבון או יועצי מס, שמציגים להם את האפשרויות לקיזוז הפסדים מניירות ערך. מובן כי גם כל אותם "משקיעים כבדים" בניירות ערך נעזרים ביועץ השקעות בבנק או במנהלי תיקי ההשקעות, כדי שיציגו בפניהם את האפשרויות לקיזוז הפסדי ההון והפחתת חבויות המס.
הבעיה העיקרית מתעוררת סביב אותם משקיעים קטנים, שמשקיעים בסכומים נמוכים בניירות ערך וכלל אינם מודעים לאפשרות לקזז הפסדים. בלא מעט מקרים, גם אם הם יודעים על האופציה לקזז הפסדים, החשש הוא שיסתבכו עם הפרוצדורה של מילוי טפסים לרשויות המס, או לחלופין יעדיפו משיקולים שונים להימנע ממילוי דו"ח שנתי לרשויות המס אם הם לא חייבים בכך.
כתוצאה מכך משקיעים אלה משלמים את שיעור מס רווח ההון לרשויות המס, מאחר שהוא מנוכה להם במקור דרך התאגיד הבנקאי - אך אינם זוכים לקזז הפסדי הון מניירות ערך, מאחר שלשם כך עליהם לטרוח ולמלא דיווח מסורבל לרשויות המס.
עם זאת יש גורם יעיל שיכול לסייע לפתור את העיוות שנוצר. מאחר שהמערכת הבנקאית ממילא מנהלת את מרבית חשבונות ההשקעות של אזרחי ישראל, ומאחר שהתאגיד הבנקאי חייב לנכות במקור את שיעור המס על רווחי הון שנוצרו למשקיעים בניירות ערך, חלה אחריות על המערכת הבנקאית - גם לקזז את הפסדי ההון של המשקיעים.
תאגיד בנקאי יכול לרשום במערכת המחשוב בבנק את הפסדי ההון, כך שהנתונים יישמרו למשקיע לשנת המס הבאה, וזאת במקרים שבהם המשקיע לא פנה למלא דיווח שנתי למס הכנסה באותה שנת מס. כתוצאה מכך אם לקראת סוף שנת המס, יתגלה שהמשקיע זכאי לשלם פחות מס על רווחי ההון מכפי ששילם בפועל במהלך אותה השנה - הפסד ההון יישמר לו אוטומטית במחשבי הבנק לשנת המס הבאה, ויקוזז אוטומטית מרווחי ההון שיהיו לאותו משקיע בעתיד.
מובן שאם תהיה אפשרות למערכת הבנקאית לקזז הפסד זה מרווח הון מניירות ערך אחרים באותה שנת המס - הרי שהיא תבצע זאת אוטומטית. לא יהיה במהלך כזה משום הפסד מס לרשויות המס, שכן ממילא מדובר בזכותו הלגיטימית של המשקיע לקזז את חבות המס שלו בגין הפסדים שנוצרו לו מניירות ערך.
בסך הכל מדובר באפשרות נוחה יותר עבור מרבית המשקיעים, שאינם מודעים לחוק או החוששים מדיווח שנתי מסורבל לרשות המס, ליהנות מזכותם החוקית בדרך נוחה וקלה יותר. המדובר בשירות חיוני ל"אזרח הקטן" שנרתע מסירבול הדיווח לרשויות המס. בנסיבות אלה אני סבור שיש לתקן בהתאם את פקודת מס הכנסה וחוק הבנקאות, ולהחיל את חובת ניהול מערכת קיזוזי הפסדי הון דרך המערכת הבנקאית.