
אלכס קרמר, פנתר, שמן על בד, 2005
טָרְפָה חָזָק וּבְלִי שׁוּם סִבָּה
טָרְפָה בֶּן אָדָם
טָרְפָה מִי שֶׁנָּתַן לָהּ אֹשֶׁר
טָרְפָה מִי שֶׁהֵגֵן עָלֶיהָ.
נָשְׁכָה אֶת אָזְנָיו בְּלִי רַחֲמִים
שָׂרְטָה אֶת שְׂפָתָיו חָזָק וּבְכָל הַכֹּחַ
לָחֲשָׁה לוֹ מִלִּים שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ
וְלֹא אָמְרָה אוֹתָם לְאִישׁ.
טָרְפָה, נָשְׁכָה,
וְלָחֲשָׁה אַהֲבָה.
(מקבוצת משוררי כתב העת "מטען").