יצאת איתי לדייט? אני מקווה שגם ריכלת עליי

עוד לפני שאני יוצאת לדייט מתחיל הריכול על הבחור, ויש רשימת מכותבים שיודעים על זה: החברה שיודעת מה אני הולכת ללבוש, החבר שמגגל את הבחור כדי לבדוק שאיננו רוצח סדרתי, וזו שיודעת בדיוק לאן אני יוצאת, כדי שאם החבר טעה בריגול היא תשלח סיירת חיפוש בעקבותיי. רכילות כמנגנון הישרדות

ביום שאחרי דייט תיבת המייל שלי קורסת, הסלולרי מצלצל בלי הפסקה והודעות סמס לא מפסיקות להתקבל. לא, זה לא הבחור שיצאתי איתו שעט עליי מכל הכיוונים, אלא שלל חברים שמגיבים על עדכונים לגבי ליל אמש: לאיפה יצאנו, על מה דיברנו, מה עשינו. הסקרנים גם יקבלו במייל תמונה של הבחור. אוטוסטרדת רכילות שלא היתה מביישת שום כביש מהיר באירופה.

 

בעוד שבדתות רבות רכילות נחשבת מעשה חמור, ויש תרבויות שאפילו מגדירות זו כטומאה, אני חושבת שעולם הדייטינג חובה שיצעד איתה בצמידות, כמו תותים וקצפת. ובינינו, לעיתים הרכילות אחרי דייט רע היא ה-קצפת.

 

אם המילה רכילות נשמעת מלחיצה או מאיימת, אני יכולה לומר שבשם ההדדיות אני דווקא מאוד מקווה שכשאני יוצאת עם מישהו, הוא מרכל עליי עם חבריו, ואפילו יעליב אותי אם הוא לא סיפר לחברים שלו עליי. גם אם אלו דברים שאינם מחמיאים (דוגמה היפותטית, כמובן...), עדיין אשמח לדעת שזה שמולי לא נשאר אדיש לקיומי, וחבריו מקבלים עדכונים על המפגש איתי (אה... ותמונה במייל שמציג את ה"מהממת שפגש").

 

אבל לא בגלל אישרורים לאגו שלי אני מוצאת רכילות חשובה בעולם הדייטים, אלא יש עוד כמה סיבות שרכילות כזו, להלן "רכילות דייטית", חשובה להתנהלות מול המין השני. אז בואו נדבר על זה... ונדבר על אחרים מאחורי גבם.

 

ככלל, עוד לפני שאני יוצאת לדייט מתחיל הריכול על הבחור, ויש רשימת מכותבים שיודעים על זה: יש את החברה שיודעת מה אני הולכת ללבוש, יש את החבר שעושה "ריגול וירטואלי" כדי לבדוק שהבחור איננו רוצח סדרתי, יש את זו שיודעת בדיוק לאן אני יוצאת, כדי שאם החבר טעה בריגול היא תשלח סיירת חיפוש בעקבותיי, ויש את זה שתפקידו "להזכיר" לי שאני מהממת.

 

אחרי הדייט מצטרפים לרשימה עוד כאלה שעוסקים איתי במלאכת הריכול. אין להם תפקיד מוגדר, אם כי הוספת עניין ביום עבודה משמים או תפקיד עמוק יותר כמו ניסיון להבין את המין הגברי.

  

למען הסדר הטוב, בראש ובראשונה כשאני מרכלת על חוויות דייטיות זה לא כדי לדבר על האחר, אלא כדי לדבר על עצמי, ומה לעשות שחוויותיי מעולם הדייטים קשורות לבחור (או במקרה החיפוש המתמיד לבחורים, ועוד ועוד בחורים)?

 

ואיזה מקום טוב יותר לרכל על בחורים אם לא קבוצה שמבינה בזה דבר או שניים? קבוצת ה"סקס והעיר הגדולה" שלי כוללת שני בחורים יקרים, שהם קבוצת הרכילות שלי ובכלל ה"אורים והתומים" שלי בענייני בחורים, או ליתר דיוק - שופכים אור, ובהחלט לא תום. בחורים שכבר עברו גבר אחד או שניים בחייהם ותמיד נכונים לעוץ עצה איך עובד ראש הגברים, שלא לומר איך עובד ה"ראש הקטן" שלהם. זו הסיבה הראשונה להצדקת הרכילות הדייטית.

  

כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

המציאות הראתה שיש בחורים בעיר הזו שיצאו מביתי (וממיטתי) מאושרים ומסופקים, רק מפני ש"האורים והתומים" שלי הסכימו לחלוק את הידע שלהם לגבי ה"ראש הקטן", כלומר - לתת טיפים סודיים בדבר עינוג הגבר. למה זה קשור לרכילות? שכן אחרי דייט כזה או אחר מקבלים ה"אורים והתומים" דיווח מקיף על מה שהיה בחדר המיטות (ולא מדובר בדיווח על עיצוב מוקפד של הווילון והשטיח) והם מפרשים, מנתחים, ובעיקר מסבירים איך ניתן לשדרג בפעם הבאה. הלא מבלי ניתוח פרטי האירוע יסתובבו בעיר הזו בחורים שלא יבואו על סיפוקם, דבר לא רצוי לכל הדעות ולכל הנוגעים (והנוגעות) בדבר ובאיבר.

 

בואו נודה בזה, לבחורים יש יותר מידע, מתוקף בילוי עם איבר המין הגברי במשך 24 שעות, והם יכולים לתת "מראי מקום" מיוחדים. אבל כיצד ייתנו אם לא יידעו מה היה עם הבחור ה"מרוכל" ערב קודם?

 

בעיניי, בחורים צריכים להיות שמחים שמישהו מנתח סיטואציה שהיו בה, שכן בפעם הבאה הם צפויים לראות יותר כוכבים, ולא מפני שתקרת החדר שלי קרסה.

  

"חצי נחמה" – לכולם זה קורה...

לא, לא "לכולם זה קורה" כביטוי של אין אונות, אלא לכולם זה קורה - כולם סובלים בדייטים, כולם נשבעים שלא ייצאו עוד, לכולם מבטיחים שיצלצלו ונעלמים, כולם חווים סקס בלי אורגזמה, וכולם חושבים שרק אותם היקום דופק והם אפילו לא נהנים מזה.

 

אנחנו חייבים לרכל, כי אחרת הרי איך הייינו יודעים שאנחנו לא היחידים בסיטואציה הזו? איך היינו שורדים דייטים רעים, אם אחרי זה לא היינו מדברים עליהם תוך כדי ניסיון להיות משועשעים מהם? זה בעצם מנגנון הישרדות: ריכול על סיטואציה מייאשת שכללה בחור בלתי מתאים בעליל יכול להיות ממש מנגנון הישרדות בעולם הדייטים. רוצה לומר – אם הצלחנו לרכל ולצחוק על דייט מזעזע בדיעבד, הרי שזה יעזור בהמשך להמשיך ולחפש זוגיות ולא להתייאש אחרי כל ניסיון כושל.

  

מנגנון הרתעה – האח הגדול

יידע כל אחד ואחת שיוצאים לדייט, שגורלם תלוי במעשיהם. שהם צריכים לקחת אחריות על איך שהוא מתנהגים. התנהגויות טיפוסיות לעולם הדייטים כמו תרגילי הודיני, התנהגות ביצ'ית, ועוד פשעים ועבירות קטנות שאנשים נוהגים לפשוע בעולם הדייטינג קורים כל הזמן, כיוון שאין דין ואין דיין. רכילות מבחינתי היא מנגנון הרתעה.

 

תדע כל בחורה עבריה שמסרה את גורלה בידי בחורים שמדברים עליה (לטוב או לרע, אגב). יידע כל בחור עברי שמסר גורלו בידי בנות שמדווחות על נימוסיו (או העדרם) וביצועיו. כך שכשאנחנו מרכלים אנחנו לא משחיתים את פני החברה, אלא להפך - גורמים לפרטים בה להבין שה"אח הגדול" היא לא רק תוכנית טלוויזיה, וטוב יעשו אם יתנהגו בצורה הולמת, ובכך ניצור חברה טובה יותר. אולי כך אנשים יחשבו פעמיים על מעשיהם ותיווצר לנו חברה טובה, לפחות בדייטים, בה אנשים יחזירו את המילים "כבוד ונימוס" לשימוש יומיומי.

 

גבול לפניך, היזהר בדבריך!

למען הסר ספק, יש גבול אדום שגם בעיניי אסור לעבור. איפה עובר הגבול? בהוצאת דיבה ובדיבורים שקריים. אתה לא אומר שמישהי גרועה במיטה רק מפני שהיא לא נתנה לך. את לא מספרת שלמישהו יש ריח פה רע רק מפני שהוא לא רצה להיפגש איתך לדייט נוסף. אני בעד לדבר על הדברים כפי שהם, להבין אותם, ללמוד מהם. בשום פנים ואופן לא להשתמש ברכילות כדי לסגור חשבונות עם אדם ולהציג תמונה שקרית עליו.

 

אז אמנם יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל דייט בעיניי הוא לא אחד מהם. כי אם נשתוק לא נוכל ללמוד, לא על עצמנו ולא על האחר. כך שיש דברים שעדיף לדבר עליהם, כדי שברגע האמת הפה יהיה עסוק בדברים אחרים, חשובים לא פחות מריכולים - ומהנים יותר.