החלטתו של קיטל נובעת בעיקר מחילוקי דעות הנוגעים לדרך קבלת ההחלטות בלשכת ברק ולהתנהלות כלפי חוץ. קיטל היה אמור להתמנות באופן רשמי לראש המטה של ברק, אולם בשל סיבות טכניות חל עיכוב בתהליך.
במהלך גיבוש יחסי העבודה בתוך הלשכה סיכמו ברק וקיטל כי המחלוקות סביב אופן ההתנהלות משמעותיות מדי ולא מאפשרות התנהלות ועבודה משותפת תקינים. כן נודע כי גם בין ברק למנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, יש מתח רב ואף הוא בוחן את המשך דרכו בתפקיד.
במערכת הפוליטית נפוצו שמועות לפיהן המגעים שמנהל אהוד ברק עם ראש לשכתו לשעבר, יוני קורן הרגיזו את קיטל, אך לפי שעה קורן טוען כי עדיין לא סיכם דבר עם ברק בנוגע לעבודה משותפת.
ברק סרי, יועץ התקשורת של שר הביטחון, מסר בתגובה כי "שר הביטחון ברק מעריך מאד את תרומתו של שלום קיטל במשך כל תקופת עבודתם המשותפת".
כמה חודשים לפני כן חבר קיטל לברק כ"יועץ לעניינים מיוחדים", והסביר את בחירתו לחצות את הקווים - מהעולם התקשורת לעולם הפוליטי. "מדובר באיש ראוי ולכן הלכתי על זה. ברור לגמרי שאני לא רוצה לפסול שום אפשרות ומועמד אחר, אבל לא הייתי נענה לכל הצעה", הסביר.
קיטל הבטיח אז, כי "אעשה הכל כדי שהמסרים של אהוד ברק יהיו ישירים, צלולים, ברורים, וכדי שהתקשורת תשפוט אותו בהגינות המרבית - כשצריך ביקורת, צריך לדעת להתמודד איתה; אבל אם אפשר - יש לסייע לזה שהתקשורת תדע לשקף פעילויות רבות חשיבות, שהן לא רק ביקורת".