לוז, לפחות בסוף 1994, לא הוזכר כאחד מהם. ואז, כמעט פתאום, שמו הועלה כמועמד לפתוח בהרכב של אברהם גרנט, לקראת המשחק מול מכבי פתח תקווה. בתחילת אותו השבוע הוחתם מני בסון הוותיק, על מנת לחזק את החוד, זאת לאחר שאלון מזרחי הושעה מהקבוצה, אלי דריקס ויורי שוקאנוב ספגו הרחקות וניר סביליה וניר קלינגר נפצעו.

לאור כל הפציעות וההרחקות האמורות, עלה גרנט עם הרכב טלאים, כשהקישור שלו, לצד אבי נמני, כלל את אלון ברומר, עמית לוי, נועם שוהם ו...ילד בן 16 וחצי בשם בן לוז.
"לוז, בקושי 1.60 מטר, רק בן 16 וחצי, ניצח למכבי את המשחק הזה", כך נכתב בעיתון שלמחרת. גם השדר במשחק, יורם ארבל, לא היה ממש ערוך ומוכן ללוז, וקרא לו "הילד". כעבור שתי דקות בדיוק "הילד" קיבל כדור בתוך הרחבה מבסון, ומול גולן מלול הציג קור רוח מרשים כשהרשית וקבע 0:1 למכבי ת"א.

אברהם גרנט. "אחד מהםן גם כבש" (צילום: ראובן שוורץ)
בסיום המשחק, אפילו לגרנט היה קשה להיזכר בשם של לוז: "הצעירים עשו את העבודה, אפילו אחד מהם הבקיע", סיכם קואוץ' אברהם. עוזרו של גרנט, עמנואל אופיר ז"ל, הוסיף: "במהלך השבוע היתה לי תחושה שהוא יבקיע. רק שלא יראיינו אותו ויסובבו לו את הראש".

גם במהלך השבוע שלאחר המשחק, לא הוזכר שמו של לוז, כאחד שפציעתו עניינה מישהו. קלינגר, נמני, ויקטור בלקין, יורי שוקאנוב, הפציעות האלו יותר עניינו, והאחים גיא ורון נחמן, ועוד בחור צנום בשם חיים חג'ג', היו השמות החמים שעלו מהנוער כדי למלא את השורות. לוז? כבש, נפצע. תודה.
חלפו שבועיים, ושמו של לוז לא הוזכר אפילו לא פעם אחת בתקשורת. ב-31 בדצמבר אירחה מכבי ת"א את הפועל באר שבע, במטרה לכבוש את המקום הראשון בטבלה, ממש עם סיום הסיבוב הראשון. וראו זה פלא, מי עלה בהרכב הראשון של אברם? נכון, בן לוז.
_wa.jpg)
9,000 צופים באיצטדיון ר"ג עדיין ניסו להבין מי זה הבחורצ'יק הזה, שרץ בין יורי שוקאנוב לאלי דריקס. בין שתי הקבוצות הפרידו לפני המשחק רק שלוש נקודות. כדי שהפער הזה יוכפל, היינו צריכים לחכות רק שלוש דקות.
180 שניות חלפו מאז עמית קליין שרק לפתיחה, ואלי דריקס מצא את שוקאנוב. זה שלח כדור לעברו של לוז, שמול שאול סמדג'ה לא התבלבל וקבע 0:1. עד כה השלים לוז 21 דקות בליגה הבכירה, וכבש שני שערים. שער כל 10 דקות וחצי. לא רע...
תשע דקות מאוחר יותר הגיע לוז לעוד הזדמנות, הפעם מבישול של דריקס, אך הוא לא מצא את הרשת הבאר שבעית. גם בדקה ה-50 הוא היה קרוב לכיבוש, בתום דאבל פס עם אבי נמני, אך הבעיטה שלו שפשפה את הקורה. בדקה ה-59 החליף אותו ניר סביליה, ושני משחקי הפתיחה של לוז במדים הצהובים הסתיימו בהצלחה מרובה.

ומה אמר הבחור הצעיר בתום המשחק? "אסרו עליי לדבר". ככה מתחילים קריירה... מחזור לאחר מכן הוא כבר עלה כמחליף בדקה ה-83, בניצחון הצהובים על אשדוד 0:3. עד למחזור ה-24 הוא חימם את הספסל, או את מחלקת הנוער, וגם אז, נגד בית"ר ירושלים, עלה לוז כמחליף בדקה ה-71 במקומו של דריקס ולא הצליח לעזור לצהובים - המשחק הסתיים ב-0:0.
עבר שבוע - ולוז שוב בהרכב. באופן מפתיע ומאכזב, הוא לא כבש, לא בדקה השנייה, לא השלישית וגם לא ב-90, אך הוא סגר מחצית שלמה בהרכב, בסיומה הוחלף בניר סביליה. מכבי, אגב, ניצחה את הפועל חיפה בחוץ 1:2.

שלושה מחזורים מסיום העונה, כשהמאבק בין מכבי ת"א לחיפה רתח, נכנס לוז במחצית משחק בין מכבי למכבי פ"ת, ועזר לצהובים לסיים ב-2:2 משחק דרמטי מול האורחים. שבוע מאוחר יותר הוא רשם את הפינאלה של העונה מבחינתו, כשעלה בדקה ה-80 נגד בית"ר ת"א, ב-0:4 הגדול של ניר סביליה.
את משחק האליפות, מול אותה באר שבע נגדה כבש כל כך מהר, הוא ראה מהצד. מכבי ניצחה, אלון ברומר כבש, וחגיגות האליפות נפתחו. לוז סיכם עונת פתיחה עם שני שערים, 203 דקות ושלוש הופעות בהרכב הראשון. אבל יותר מכל, לאחר אליפות כל כך צמודה ומותחת, הקשר הצעיר שחתום על שש נקודת של מכבי, נכנס לספר של אליפות 1994/95 - ובאחד העמודים הראשונים שלו.