הרחם אינו איבר המפריש הורמונים, ולכן כריתת רחם ללא כריתת שחלות אינה גורמת לתופעות גיל המעבר. למרות שהווסת לא מופיעה, השחלות ממשיכות לשחרר ביציות ולייצר אסטרוגן ופרוגסטרון. רק במידה ובניתוח מוסרות גם השחלות הווסת מפסיקה להופיע ובאופן מיידי מופיעים תסמיני גיל המעבר, בהם: גלי חום, מצבי רוח משתנים, הפרעות בשינה, יובש נרתיקי וירידה בחשק המיני.
ישנן כמה גישות לטיפול בצניחת רחם. הגישה הדוגלת בכריתת רחם בכל מקרה של צניחה נרתיקית, במיוחד בנשים יותר מבוגרות, נובעת מהמחשבה שלרחם אין תפקיד פיזיולוגי מעבר להריון ולידה. בשנים האחרונות התפתחו גישות הדוגלות בניתוחים "משמרי רחם". בניתוח זה מבצעים תיקון של הצניחה ללא כריתת הרחם, כשהתפיסה היא שהרחם אינו הגורם לצניחה, ובמקרים רבים שימורו יכול לשפר את תוצאות הניתוח. בנוסף, בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות שיש לכריתת רחם, נשים רבות יעדיפו ניתוח "משמר". פיתוחים טכנולוגיים חדשניים כמו שימוש ברשת לתמיכה באברי האגן (Prolift) מאפשרים להגיע לתוצאות מצוינות ללא צורך בכריתת רחם.
אין שום צורך לעשות הפסקה בגלולות. יתרה מזו, הפלות אינספור בוצעו בתקופת "ההתנקות". נטילה ממושכת של גלולות אינה משפיעה על התפקוד ההורמונלי העתידי ואינה מורידה את הסיכוי להרות בעתיד. מוכח כי גלולות מסייעות בהפחתת תסמיני התסמונת הקדם ווסתית וכן בהורדת שיעורי סרטן השחלה.
את החשק המיני מרכיבים גורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים. ירידה בחשק המיני היא תופעה מוכרת שיכולה להופיע אצל נשים צעירות, אך שכיחה יותר עם הפסקת מחזור הווסת כתוצאה מירידה בהורמוני המין. בדרך כלל ניתן לטפל בבעיה בגישה משולבת. במרפאות לתפקוד מיני מסייעים רופאים גניקולוגים, שעברו הכשרה בנושא, לבני זוג הסובלים מהבעיה. התמיכה כוללת שיחות, הכוונה, הסבר ולעיתים טיפול הורמונלי חליפי הניתן בכדורים פומיים (הניטלים דרך הפה) או וגניליים, במשחות מקומיות ועוד.
הידיעה כי אסור להתאפק במתן שתן מלווה את רובנו עוד מגיל הגן. אין סימוכין לתפיסה זו ואין עדות לכך שהתאפקות במתן שתן גורמת לנזק. פעולת ההתאפקות גוררת הפעלה לא מודעת של שרירים ברצפת האגן, המאפשרת חיזוק של שרירים אלו. אחת מההנחיות לנשים המתלוננות על תכיפות במתן שתן במהלך היום הנה ללמוד להתאפק – ההתאפקות מהווה תרגול לשלפוחית השתן ומחזקת שרירים מסויימים ברצפת האגן, כך שניתן יהיה להטיל שתן בפרקי זמן גדולים יותר.

מותר לך להתאפק אחר כך (צילום: ויז'ואל/פוטוס )
להיפך. חגורת בטן שומרת ואף מעלה את הלחץ התוך בטני, ולעיתים מחמירה את תחושת הצניחה הנרתיקית.
בכל מחזור חודשי מתפתחת רירית הרחם במטרה לקלוט את העובר. כשאין הריון, רירית זו מתקלפת ומופרשת כדימום ווסתי. הדימום במחזור החודשי אינו מפנה "רעלים" מהגוף ולכן אינו חיוני. אחד מהפתרונות הכירורגים המוצעים כיום לנשים עם דימום ווסתי כבד שאינן מעוניינות להרות בעתיד הוא הרס של רירית הרחם. ישנן שיטות רבות ומגוונות לביצוע הפעולה, הכוללות חימום מקומי בעזרת בלון (תרמה צ'ויס), הקפאה או כריתת הרירית בעזרת אלקטרודה חשמלית. חשוב לזכור: הרס רירית הרחם והפסקת הדימום לא פוגעת בתפקוד ההורמונלי של השחלות, ולא גוררת תסמיני גיל המעבר.
הנרתיק הנו "תעלה ללא מוצא": צוואר הרחם מפריד בין חלל הנרתיק לחלל הרחם. לצוואר הרחם פתח בקוטר מספר מ"מ המאפשר יציאת דם בזמן המחזור. אין אפשרות לטמפון, או לשום חפץ אחר שהוחדר לנרתיק, לעבור מחלל הנרתיק לתוך הרחם או מעבר לכך. אם "אבד" לך הטמפון תוכלי להחדיר אצבע עמוק לנרתיק כדי לוודא אם הוא אכן במקומו או שפשוט שכחת שהוצאת אותו - במקרה של ספק יש לפנות לגניקולוג, לבדיקה פשוטה שתסייע בפתרון התעלומה.
הנרתיק אינו איבר נקי או סטרילי ומכיל באופן טבעי כמות רבה מאוד של חיידקים. לסביבה החיידקית של הנרתיק ניכרת חשיבות בשמירה על האיזון במקום, שטיפה נרתיקית אינה נחוצה ולעיתים אף גוררת שינויים ב"סביבה החיידקית" והתפתחות דלקות או תגובות אלרגיות מקומיות.
דלקות בשתן נובעות בדרך כלל מחדירת חיידקים מהנרתיק לשלפוחית השתן. התופעה מתרחשת לעתים לאחר קיום יחסים
שינויי ברירית הנרתיק, שינויים בסביבה החיידקית או מסיבה שאינה ידועה. כאמור, הנרתיק מלא בחיידקים ואין קשר בין ישיבה בשרותים להופעת דלקת בכיס השתן.
קיימים כיום פתרונות פשוטים ומוצלחים והם מצויים בהישג ידה של כל אחת. פיתוחים טכנולוגיים ושינויים מפליגים שחלו בעשור האחרון, מאפשרים לרופאים להציע לנשים אפשרויות טיפול רבות: החל מפיזיותראפיה לתרגול רצפת האגן, דרך טיפול תרופתי, פתרונות מתקדמים ולא ניתוחיים (בלקמיד), המושאלים מתחום הרפואה הקוסמטית לעיבוי והצרת צינורית השתן, וכלה בפתרון ניתוחי זעיר פולשני, כמו TVT האורך דקות ספורות ונעשה בהרדמה מקומית. הפתרון מותאם לכל אישית לכל אישה בהתאם למהות הבעיה, גילה, תפקודה היום-יומי ועוד.