Uncharted 2: משחק או סרט?

ההמשך בסדרת Uncharted, בשם Among Thieves, הוא בעצם משחק שהוא סרט והוא המרענן הרשמי של 2009

אם יש משהו אחד שהמשחק Uncharted 2: Among Thives מוכיח, הוא שכאשר למפתחת משחקים מסויימת יש את זה - אז פשוט יש לה את זה.

 

עובדה: כמעט כל זכיונות המשחקים שיצרה Naughty Dog הפכו לקלאסיקות של ממש בעולם המשחקים: קראש באנדיקוט, ג'אק ודקסטר ועכשיו, שבועות ספורים אחרי יציאת המשחק השני בסדרה, גם נתן דרייק מ-Uncharted מקבל גם הוא מקום של כבוד בפנתאון.

 

השלם גדול מסך חלקיו

למי שעדיין לא מכיר, Uncharted: Drake's Fortune היה המשחק הראשון בסדרה, שיצא ב-2007 והכיר לנו את דמותו של דרייק, גנב עתיקות והרפתקן בלתי נלאה עם לב זהב, חוש הומור משובח ויכולות אקרובטיות יוצאות מהכלל.

 

המשחק, שהציב אותנו בליבו של ג'ונגל מסוכן בחיפוש אחר פסל זהב אבוד, היה מעין שילוב של משחקי Tomb Raider ו-Gears of War. מצד אחד - משחק הרפתקאות בו צריך לחקור את הגו'נגל, לטפס על הרים ולהתגבר על מכשולים, ומצד שני משחק פעולה מהיר ואכזרי, עם קרבות יריות מסוכנים.

 

 

 

 

 

גם המשחק השני, Among Thieves, חוזר פחות או יותר על אותו רעיון: במקום פסל מוזהב, דרייק מחפש עכשיו אבן יקרה שנמצאת בלב העיר האבודה "שמבלה", אבל חוץ מזה הכל נשאר כפי שהיה: המשחקיות היא אותה משחקיות, אותו שילוב בין הרפתקה לפעולה.

 

הפעם, בניגוד למשחק הקודם, נראה שכל האלמנטים האלה מתחברים לכדי שלם משובח במיוחד. המשחק הקודם השרה לא אחת הרגשה של חוסר ליטוש מצד המפתחת, שיצרה לעיתים חוויית משחק מתסכלת במיוחד. כל זה שיך לעבר - כל חלק ב-Uncharted 2 מרגיש מלוטש כמעט לשלמות: קרבות היריות מוצלחים הרבה יותר, וגם קטעי ההרפתקה מעניינים ומגוונים מבעבר.

 

התוצאה הסופית היא משחק שפשוט תענוג לשחק בו. אם נוסיף על זה גרפיקה מצויינת, כתיבה מוצלחת, מוזיקה ודיבוב מהטובים שנשמעו בכל משחק מחשב - נקבל ללא ספק מועמד רציני לתואר משחק השנה.

 

כמו סרט

עוד עניין שיש לציין הוא כמה קולנועי הוא המשחק הזה. כשהתבקשתי לתאר אותו לחברים, הגדרתי אותו כ"אינדיאנה ג'ונס - רק הרבה יותר מגניב", ולא סתם: המשחק הזה מזכיר, יותר מאשר משחקים אחרים, סרטי פעולה-הרפתקאות מהז'אנר של הפרופסור לארכיאולוגיה עם המגבעת המרוטה והשוט.

 

זה בא לידי ביטוי בעיקר במצלמת המשחק. מדובר במשחק מגוף שלישי, שהמצלמה ברובה לא נשלטת על ידי השחקן אלא "מבויימת מראש", כדי לתת את זוויות המשחק הקולנועיות והמעניינות ביותר (כמו ב-God of War).

 

עבודת המצלמה כל כך מוצלחת וכל כך מזכירה חוויה קולנועית, עד שאפילו חברתי, שיש לציין שאינה מתעניינת כלל במשחקי מחשב, מצאה את עצמה לא אחת מרותקת יחד איתי במסך, ומחכה לראות כיצד דרייק ימשיך בסיפור הפתלתל והמפתיע אליו הוא נקלע.

 

• עוד ב-games: סדרת Call of Duty מכניסה מעל ל-3 מיליארד דולר

 

אפשר לשחק גם ביחד. להתחבר? פחות.

שינוי נוסף מהמשחק הראשון הוא האפשרות למשחק מרובה משתתפים דרך האינטרנט. מצבי המשחק ההמוניים מגוונים ומעניינים, החל מ-Death Match רגיל, בו פשוט צריך לחסל את כל האוייבים, עד למצבים בהם קבוצת שחקנים צריכה לשתף פעולה מול גל אכזרי של אוייבים, או משימות אחרות.

 

המשחק ההמוני הוא ללא ספק תוספת מבורכת למשחק, שמאריכה בהרבה את אורך החיים שלו. היא אומנם לא מספיק טובה כדי לנתק את הגיימרים הכבדים ממשחקים כמו Call of Duty ו-Halo, אבל יותר ממספיקה כדי להירגע בערב בקרב משובח ומותח מול הקונסולה.

 

זאת, כמובן, אם תצליחו להתחבר למשחק. במהלך הבדיקה שלי מצאתי את החיבור לשרתי המשחק איטי במיוחד. חשוב לציין שבסופו של דבר תמיד הצלחתי להתחבר ולשחק, ושהמשחק עצמו הרגיש חלק יחסית ונטול לאגים, אבל זמן החיבור היה מתסכל מאין כמוהו, ולעיתים נאלצתי לבהות מעל עשר דקות במסך ה"מנסה להתחבר".

 

המשחק המושלם?

קשה שלא להתאהב ב-Uncharted 2. החל מהאווירה הקולנועית הכמעט מושלמת שלו, דרך המשחקיות המאוזנת והסיפור המצויין ועד מצב המרובה שחקנים המוצלח - מדובר ללא ספק באחד המשחקים המוצלחים ביותר ל-Playstation 3 כיום.

 

• עוד ב-games: הביקורת על Brutal Legend פצצת המטאל של טים שייפר

 

האם הכל וורוד? לא. פה ושם עדיין מתגלות בעיות במשחק: הרבע האחרון שלו קצת מיותר ונמרח, חלק מהאוייבים לא הוגנים וזולים למדי, וגם העובדה שלא ניתן לשחק בשיתוף פעולה עם שחקן אחר על אותה קונסולה, אלא רק דרך האינטרנט ורק במשימות מסויימות, מורידה קצת מערכו.

 

יהיו גם כאלה שיטענו שהאווירה הקולנועית הופכת לעיתים לקולנועית מדי, ויזכירו שהם הגיעו לשחק משחק ולא לראות סרט. אזורים מסויימים במשחק אכן מרגישים "אוטומטיים" מדי, כאילו לשחקן אין באמת שליטה במתרחש, והכל נעשה ובויים רק כדי שיראה טוב על המסך, ולא בשביל לתת לשחקן הרגשה של סיפוק.

 

אך למרות זאת, המגרעות של Uncharted מתגמדות ומתאפסות לעומת היתרונות שלו. מדובר, ללא כל ספק, במשחק חובה לכל מי שיש ברשותו Playstation 3, ובמרענן הרשמי של שנת המשחקים 2009.

 

Uncharted 2: Among Thieves

הטוב: גרפיקה, קול, משחקיות, איזון, סיפור

הרע: העלילה נמרחת קצת יותר מדי, מדי פעם חוזרות ועולות בעיות המשחקיות מהמשחק הראשון

והאווירה: הלו, זה סרט או משחק?