מחקר: 14% מהיהודים בקנדה - ישראלים יורדים

סטודנט יהודי בדק בעבודת התזה שלו את תופעת הישראלים המהגרים לקנדה, ומצא כי מספרם נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. מרבית היורדים לקנדה מצליחים להשתלב בעבודה, אך סובלים מקשיים חברתיים. הם שומרים על השורשים ומתעדכנים בנעשה בארץ. ולא, הם לא סובלים מרגשות אשמה

14% מהחברים בקהילה היהודית בקנדה הם ישראלים "יורדים" - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בריטיש קולומביה (UBC) שבוונקובר. מהמחקר עולה כי כ-45 אלף ישראלים לשעבר חיים כיום בקנדה, אולם על-פי הערכות שונות המספר האמיתי גבוה יותר ונאמד בכ-60 אלף לפחות.

 

עורך המחקר, ברנט האריס, סטודנט יהודי, בדק בעבודה התזה שלו את תופעת הישראלים המהגרים לקנדה וספציפית לבריטיש קולומביה. המוסדות היהודיים בוונקובר מעריכים כי מספר היורדים בוונקובר נאמד בכ-5,000 ומספרם נמצא בעלייה מתמדת. בסך הכל, חיים בעיר ופרבריה כ-26 אלף יהודים.

 

המחקר כלל ראיונות עם 31 ישראלים שחיים בונקובר (16 נשים ו-15 גברים, בגילאי 19-57), מרביתם בעלי השכלה גבוהה, שהיגרו לקנדה מישראל בשנים 1990-2007. מרבית הישראלים שרואיינו הצהירו כי הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי, אולם מבחינה חברתית הם מתקשים להשתלב גם אחרי כמה שנים.

 

גם יצירת קשרים חברתיים עם היהודים הקנדים אינה קלה לישראלים היורדים, ורובם נמצאים בקשר בעיקר עם עמיתיהם לקהילה הישראלית. המחקר טוען כי עיקר הבעייה נעוצה בהבדלי תרבות ודרכי התנהגות שונות. כך לדוגמא: הישראלים ישירים ו-"חמים" יותר ביחס לקנדים, ולעתים מתקשים להבין מה הם באמת חושבים. בעיה אחרת היא הקושי שבו נתקלים הישראלים היורדים להסביר את עצמם למקומיים. 

 

הסטיגמה התפוגגה

מרבית המרואיינים טענו כי הבעיה הגדולה ביותר בחייהם בקנדה, היא המחסום החברתי הגדול בינם לבין היהודים הקנדיים. רבים מהיורדים מרגישים מחוברים ליהודים הקנדים, אך אלה מגדירים את עצמם זהותם כקנדים הן בהגדרה והן בהתנהגות. לדברי הישראלים, השוני בינם לבין היהודים הקנדים גדול מהמשותף.

 

עוד עולה מהמחקר כי למרבית הישראלים היורדים יש זהות ישראלית חזקה. הם נכנסים לאתרי האינטרנט הישראליים לפחות פעם ביום, ממשיכים לקרוא ספרים בעברית ומרביתם מעוניינים לשמור על שורשיהם היהודיים. רובם מגדירים את המעבר לקנדה כזמני ולא כקבוע, אולם רובם נשארים בקנדה זמן גדול יותר מכפי שתכננו מראש. 

 

גם הישראלים היורדים שלהם אזרחות קנדית מתקשים לבטא רגשות חזקים בנוגע לזהותם הקנדית. מהמחקר עולה כי לחלק מהם כלל לא ברורה המשמעות של "להיות קנדי". נתון מפתיע שהתקבל במחקר הוא שמידת השייכות לקנדה אינה תלויה בפרק הזמן של הישראלים במדינה, ואינו תלוי גם בגיל שבו היגרו.

 

לטענת האריס, בניגוד למצב שרווח בישראל בעבר - אז זכו היורדים לגינוי מוסרי על-כך שנטשו את המדינה, כיום המצב שונה והסטגימה הזו אינה דובקת עוד במהגרים הישראלים. לטענת החוקר, למרבית המהגרים כיום אין יותר רגשות אשם על המעבר לחו"ל וחלקם טוען כי סיים לשלם את חובו למדינה עם סיום השירות בצה"ל. אלו שהרגישו לא נוח עם ההגירה ציינו כי תחושתם אינה נובעת מנטישת המדינה, אלה מנטישת המשפחה והחברים מאחור.

 

בהתייחס לשאלה מדוע בשנים האחרונות חל שינוי ביחס להגירה בתוך החברה הישראלית, טוען האריס כי מרבית הישראלים המהגרים סבורים שישראל של היום שונה מזו שעבר. לדבריהם, האינתיפאדה השנייה, משבר ההנהגה בישראל, חוסר האמון בפוליטיקאים והשחיתות הציבורית - הגיעו לשיא שלילי וכי השאלה המרכזית היום בקרב המהגרים היא לא "מתי נחזור לארץ" אלא "האם נחזור לארץ".