המזימה של העיר באר שבע, מעצמת אמנים עכשווית, להשתלט על המרכז המוזיקלי הישראלי, ממשיכה לקרום עור וגידים, והפעם בדמותה של שפרה פרץ.
פרץ, 32, בוגרת בית ספר לג'אז ומוזיקה עכשווית רימון, מזכירה מאוד את אתי אנקרי בשירתה הענוגה, וכמו הבחורה הכשרונית מהעיר לוד, היא מלחינה וכותבת מילים. בקרוב יצא אלבום הבכורה שלה "מיזאן" (מקצב), והיום בערב היא תקיים מופע בסוזאן דלאל.
הדרך של פרץ למוזיקה מזרחית-אתנית לא הייתה מובנת מאליה. אביה יוסף, היה חזן המתמחה בשירה אנדלוסית, ולכן בביתה היא שמעה הרבה מוזיקה מרוקאית וערבית, אם כי התעלמה ממנה לחלוטין, והעדיפה להקשיב לפופ ורוק. בצבא הייתה בלהקה צבאית, ולרימון היא הגיעה בכלל כדי ללמוד ג'אז, אלא ששם פגשה שני אנשים ששינו את חייה.
הראשון היה סמי (שלמה) בת עין, מורה למוזיקה אתנית. "שלמה בת עין שמע אותי", אומרת פרץ, "ואמר לי 'איך את לא שמה לב שצצים לך כל מיני סלסולים? למה את לא נותנת להם מקום?' השיחה הזאת החזירה אותי למוזיקה של הבית". השני היה המוזיקאי יאיר דלאל, שעזר לה לגבש חומרים לאלבום ואף היה אחד משני המפיקים המוזיקליים שלו.
באלבום "מיזאן" יש שירים בעברית ומרוקאית. אביה כתב מילים במרוקאית לשיר אחד ותרגם לה שיר אחר, ויש גם עיבוד ג'אזי מעניין ל"כבר עברו השנים" של זוהר ארגוב ואביהו מדינה. אחד השירים המקסימים הוא "שיעור במרוקאית", שנולד מעצה שנתנה לה אמה כדי לתרגל את המרוקאית הקלושה שלה. "היא אמרה לי תתחילי לתרגל כל מיני משפטים שאת אומרת ביום יום", אומרת פרץ, "ויאיר דלאל, ששמע אותי, אמר לי שזה חייב להיות שיר".
המופע של שפרה פרץ יתקיים היום (28.12 ) בשעה 20:30, באולם ענבל, מרכז סוזאן דלאל, תל אביב.