חצי מהמאושפזים בטיפול נמרץ סובלים מזיהומים

מחקר שכלל 75 מדינות בעולם גילה כי יותר מ-70% מהמאושפזים בטיפול נמרץ מטופלים באנטיביוטיקה עקב זיהומים. התוצאה: התפתחות זני חיידקים אלימים עמידים לאנטיביוטיקה. הזיהום השכיחים ביותר היו דלקת ריאות, זיהומי דם או זיהומים בטניים. מומחית ישראלית: "המצב בארץ דומה"

מחצית מהמאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ ברחבי העולם לוקים בזיהומים ומעל 70% מהם מטופלים באנטיביוטיקה, כך מגלה מחקר חדש שפורסם בגליון החדש של כתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית JAMA. בעקבות הממצאים מזהירים מומחים מפני התפתחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

 

המחקר כלל מדגם של 13,796 מבוגרים מאושפזים ב- 1,300 יחידות לטיפול נמרץ ב-75 מדינות. כל הנחקרים נבדקו באותו יום: ה-8 במאי 2007. המחקר גילה כי 51% מהחולים נדבקו בזיהומים ו-71% טופלו באנטיביוטיקה, לצורך טיפול בזיהומים או מניעת הדבקה בחיידק.

 

ב-64% מהמקרים, הזיהום היה דלקת ריאות. זיהומים שכיחים נוספים היו זיהומי דם או זיהומים בטניים. החיידק השכיח ביותר שנמצא היה סטאפילוקוקוס אאוראוס, חיידק אלים בעל זנים עמידים לאנטיביוטיקה הגורם לתחלואה קשה. החיידקים השכיחים הנוספים שנמצאו הם אי.קולי ופסאודומונס.

 

"זיהומים הם סיבה התמותה מובילה ביחידות לטיפול נמרץ", אמרו החוקרים, "שיעור התמותה מגיע בשל הזיהומים הללו ל-60%. שיעור הזיהומים נמצא בעליה, הוא מוביל לא רק לתמותה מרובה אלא גם ל-40% מההוצאה הכספית ביחידות לטיפול נמרץ".

 

עוד עלה מהמחקר כי שיעור התמותה למאושפזים בטיפול נמרץ שסבלו מזיהום הוא 25% - בהשוואה ל-11% בקרב חולים שלא סבלו מזיהום.

 

מומחית ישראלית: שילוב בין מצב החולים, המכשור והצוות

"השיעור הגבוה של הזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ נובע ממספר סיבות הקשורות לחולים עצמם, למכשור, ולצוות" מסבירה ד"ר מיכל שטיין, מומחית למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים וולפסון. "החולים הנזקקים לטיפול נמרץ הם מטבע הדברים מאד חולים, מצב זה הופך אותם לרגישים יותר לזיהומים, כיוון שאותם מנגנונים טבעיים של הגוף החוסמים את הזיהומים כמו העור, השיעול ומערכת החיסון מוחלשים או נעלמים כליל. כך למשל במצב של חוסר הכרה, רפלקס השיעול נעלם, בנפגעי כוויה "נפרץ" מחסום העור, במצב של מחלה קשה תגובת מערכת החיסון נפגעת ונחלשת".

 

ד"ר שטיין מסבירה כי גם האביזרים המוחדרים לחולה כדי לטפל בו ולהחזיקו בחיים מהווים אתרי חדירה לחיידקים: "צנתרים המוכנסים לכלי הדם על מנת להזרים נוזלים ותרופות מאפשרים חדירת חיידקים ישירה לדם, הנשמה מלאכותית מגבירה את שיעור דלקות הריאה, צנתר המוכנס לשלפוחית השתן מגביר את שיעור הזיהומים במערכת השתן".

 

המרכיב השלישי המגביר את שכיחות הזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ הוא הצוות הרפואי, הנדרש להיגיינת ידיים בתדירות

 גבוהה מאוד בין כל פעולה - בין ביקורי חולים וטיפולים לכתיבת הוראות. "ככל שהעומס באותה יחידה לטיפול נמרץ גבוה יותר והיחס בין מספר החולים לכמות הצוות הרפואי והסיעודי מצומצמת יותר - כך קשה יותר לעמוד במשימה זו", מסבירה ד"ר שטיין.

 

"המצב בארץ דומה לזה המצויין במחקר", אומרת ד"ר שטיין. "בספרות הרפואית ישנן עדויות רבות לכך שככל שהחולה שוכב יותר ימים ביחידה לטיפול נמרץ, כך הסיכון שלו להיחשף לזיהום גבוהה יותר, במיוחד עם מדובר מעבר לחמישה ימים. היות ושיעור הזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ הוא גבוה , ניתנת ביחידות לטיפול נמרץ כמות גדולה של אנטיביוטיקה. מצב זה יוצר לחץ סלקטיבי, בו החזקים שורדים; כלומר, מתפתחים חיידקים העמידים ליותר ויותר סוגי אנטיביוטיקה".