בדיקת מי שפיר מיותרת הביאה ללידה מוקדמת - ולסיבוכים אצל היילוד שגרמו לכך שהוא סובל משיתוק מוחין: השבוע, שבע שנים לאחר הלידה, הגיעו הוריו של הילד להסכם פשרה עם המדינה ובית החולים ברזילי באשקלון שבו בוצעה הבדיקה, ולפיו יקבלו 3.2 מיליון שקלים פיצויים.
תחילת הפרשה ב-2002, עת גילתה האם, אז רווקה ללא ילדים, כי הרתה. בדיקות שונות לאיתור פגמים ומומים מולדים ובדיקת אולטרסאונד נמצאו כולן תקינות.
לפי כתב התביעה, שהוגש על-ידי עו"ד ירון בן-דן ממשרד חיים זליכוב ושות', האישה אושפזה בבית החולים ברזילי פעמיים בחודש מרץ, כשהיא בשבוע ה-18 להריונה, בשל דמם נרתיקי. במהלך שלושת ימי האשפוז, עברה בדיקות שנמצאו תקינות ולבסוף שוחררה לביתה עם המלצות למנוחה.
בחודש אפריל אושפזה שוב בשל דימום, שוחררה ושוב אושפזה בשבוע ה-25 להריונה - מאותה הסיבה. לפי כתב התביעה, במסגרת הבדיקות הרבות שנערכו לה, בוצע באישה גם ניטור הפעילות הרחמית, והוחלט להעביר אותה למחלקה להיריון בסיכון.
לפי כתב התביעה, "במהלך ימי האשפוז הראשונים נפגשה התובעת עם מנהל המחלקה, פרופ' שנהב, אשר מסר לה כי לדעתו יש מקום לבצע לה בדיקת מי שפיר, כיוון שסבר כי הדימומים החוזרים מהם היא סובלת, בשילוב עם תוצאות הבדיקות שנערכו לה עד אותו שלב, מעלים חשד כבד שהעובר שהיא נושאת ברחמה לוקה בתסמונת דאון". האם התלבטה, אך לדבריה הופעל עליה לחץ לעבור את הבדיקה.
לדברי התובעים, אישה שהציגה עצמה כיועצת גנטית קיימה עם האישה שיחה ארוכה, "במהלכה שמה דגש על הקשיים בגידול ילד הלוקה בתסמונת דאון. לאחר השיחה שקיימה עם אותה 'גנטיקאית', הסכימה התובעת לעבור את הבדיקה. בדיעבד, התברר לתובעת כי אותה 'יועצת' כלל אינה גנטיקאית, אלא אחות שעבדה באותה תקופה במכון הגנטי".
על פי כתב התביעה, בדיקת אולטרסאונד לאגני הכליה היתה נחוצה בשלב זה, והיתה שוללת את בדיקת מי שפיר - אך בדיקה כזו מעולם לא בוצעה.
לפי כתב התביעה, "בניגוד לרישומים שברשומה הרפואית, מיד לאחר סיום הבדיקה חשה התובעת ירידת מים, והתברר כי שלפוחית מי השפיר פקעה. לאור זאת היא הועברה מייד לחדר לידה". עוד נאמר כי למרות העובדה שלא נהוג לקיים לידה מוקדמת במצבה, בוצעו בה חמש בדיקות וגינליות.
ההורים טוענים עוד כי לא הוסבר להם דבר באשר למצבו של התינוק ולאפשרות של הפסקת הריון, בניגוד לעמדה הקודמת - לפני
בדיקת מי השפיר. "אדרבא - אל מיטת התובעת הוזמן מומחה ברפואת פגים, אשר הרגיע אותה בהסבריו על הסיכויים הטובים להציל את חייו של הפג ולא התייחס כלל לפרוגנוזה הצפויה לו".
התינוק נולד בשבוע ה- 25 להיריון במשקל 830 גרם. הוא נמסר לרופא הילדים שהיה נוכח בלידה, ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ פגים בבית החולים. הוא הונשם במשך 22 יום וקיבל חמצן במשך 90 יום. לאחר שחרורו, התברר כי אינו לוקה בתסמונת דאון. בהמשך אובחן כי הוא סובל משיתוק מוחין ומעיכוב משמעותי בגדילה ובהתפתחות.
בכתב התביעה מציינים ההורים באריכות רבה חוות דעת משפטיות וכן את הבעיות הרבות שילדם סובל מהן ויסבול מהן במהלך כל חייו. כאמור, בהסכם פשרה הוחלט כי יקבלו 3.2 מיליון שקל ולא יתבעו את בית החולים, וכי אין בכך משום הודאה בדבר אחריות בית החולים לטענות.