המכנה המשותף: פרצופים מצחיקים למצלמה

"גם לי יש בעיה של פרצופים מוזרים למצלמה, תוכל לעזור לי?" זו היתה ההודעה שנכתבה כתגובה לתמונה בפייסבוק, שהובילה למפגש מוצלח של שני זרים בבית קפה קטן בתל אביב

ציפי, בת 27, מעצבת תכשיטים וירון, בן 28, מנהל פיתוח בחברת הייטק. הם נשואים באושר, גרים בתל אביב. "ציפי התחילה איתי דרך הפייסבוק. היא שלחה לי הודעה עם תגובה לתמונה שלי, שהיתה הזויה עם פרצוף מצחיק ומאוד דומה לתמונת הפרופיל שלה. ההודעה היתה בנוסח: 'גם לי יש בעיה עם פרצופים מוזרים למצלמה, תוכל לעזור לי?'"

 

ציפי מצאה את עצמה מחכה ומחכה. "אחרי כיומיים שלא קיבלתי תשובה כבר חשבתי שכנראה לא אקבל, גם לא ציפיתי ליותר מדי. בכל זאת, סתם בנאדם אקראי שראיתי, למה שיענה לי? ואז, אחרי יום עבודה מתיש, הצצתי בתיבת ההודעות וראיתי תגובה מירון. עניתי לו, ואחרי כמה דקות עברנו לדבר במסנג'ר. השיחה זרמה, קצת בדיחות, שנינות, ממש הרגשתי שאני יכולה 'לדבר' איתו, למרות שזה מסנג'ר".

 

ירון עשה את הצעד הבא והציע לצאת לשתות משהו עוד באותו הערב. ציפי מצידה היתה סקפטית – שלא יקבל מסר מוטעה - אז היא החליטה על בית קפה. 40 דקות לאחר מכן הם כבר נפגשו, בשיא הספונטניות.

 

"אפילו לא התיפייפתי יתר על המידה ולא לבשתי משהו ממש מיוחד, כי לא ציפיתי לדייט מהסרטים. תוך כדי התארגנות עוד שלחתי לידיד שלי הודעה שיהיה בהיכון להציל אותי אם זה יהיה נוראי. לא הייתי מנוסה בפגישות עם אנשים זרים שהכרתי באינטרנט. השתדלתי לאחר בחמש דקות כדי שאוכל לבחון אותו מרחוק, וכשהתקרבתי נעמד מולי בחור מקסים, עם עיניים כחולות יפיפיות".

 

למרות הצביטה הקטנה בכיוון הנכון שהרגישה כבר באותו רגע, ציפי שמרה על קור רוח כדי לא להתלהב יותר מדי. "דיברנו ללא הפסקה, לא היו רגעים מתים של שתיקה מוזרה. נהנינו מכל דקה של שיחה עד שעמדו לגרש אותנו משם לקראת סגירת המקום. ירון ליווה אותי הביתה שהיה ממש בהמשך הרחוב ונפרדנו לשלום כששנינו אמרנו ש'נדבר'".

 

לא היו רגעים מתים של שתיקה מוזרה. ציפי וירון

 

והם אכן דיברו. ציפי נכנסה הביתה תוך חמש דקות כשהמסנג'ר עדיין פתוח, ובזמן שהיא התארגנה לשינה הפתיעה אותה הודעה: 'אפשר להזמין אותך לדייט?' היא אומרת: "שמחתי והרגשתי שהולך להתפתח פה משהו מיוחד. היה לי הרושם שהוא לא כמו רוב הגברים התל אביביים הטיפוסיים".

 

מכאן והלאה החל קשר עם עתיד ורוד. "יצאנו כשלוש פעמים בשבוע. ירון הכיר לי את תל אביב, יצאנו לדאנס ברים, מסעדות וטיולים רגליים בפארקים. אחרי שלושה חודשים הוא הפתיע אותי עם טיסה לסוף שבוע בטורקיה. התארגנו תוך יום וטסנו לחופשה מקסימה".

 

המשפחות של ציפי וירון ידעו שהם יוצאים, אבל נראה להן קצת תמוה שהם כבר טסים יחד לחו"ל. זה לא הטריד את הזוג המאושר, "כי אין כאן חוקים. עדיין לא הכרתי את ההורים שלו והוא עוד לא הכיר את שלי, אז לאחר החופשה החלטנו שהגיע הזמן לבוא לארוחת ערב". המשפחות קיבלו את בני הזוג באהבה, ושניהם הרגישו בבית זה אצל משפחתה של זו.

 

"ותודה לעכברושים שהבריחו אותי מהדירה"

ציפי גרה בזמנו עם עוד שתי שותפות בתל אביב. בעוד ציפי ישנה את רוב הלילות אצל ירון, אל הדירה פלשו "דיירים" נוספים: "באותה תקופה פתאום צצו לנו בדירה עכברושים! ושלוש בנות עם עכברושים – אין מצב שאנחנו ישנות בבית. כל אחת מצאה לה סידור עד שהמדביר הצליח לתפוס את כולם. מובן שהתנחלתי אצל ירון, וכך הבנו שהזמן לעבוד לגור ביחד קרב ובא. זה הרגיש טבעי, לא מלחיץ, הכי כיף".

 

כשהמכרסמים המרושעים פונו מהשטח, הדרך כבר היתה סלולה: "שבוע אחרי שחזרתי לדירה נטולת העכברושים, יצאנו לבלות במועדון האהוב עלינו, רק שנינו. תוך כדי ריקודים, ירון חיבק אותי ושאל: 'את רוצה לעבור לגור ביחד?' חשבתי שאני לא שומעת טוב והוא צעק שוב את השאלה. כמובן שאמרתי כן. לגור בדירת חדר וחצי אכן היה אתגר, אך זה לא השפיע עלינו לרעה, אלא רק הידק את היחסים והקשר בינינו".

 

"למקרה שכתובת האש לא ברורה - התינשאי לי?"

הצעת הנישואים היתה מרגשת לא פחות, כשירון לקח את ציפי לחוף ים מבודד בין שפיים לגעש: "הפתעתי את ציפי לרגל עשרת החודשים שלנו. הובלתי אותה לחוף שנכנסים אליו דרך פריצה בשער, וכשהיא נכנסה היא ראתה פנסים סינים פזורים משני הצדדים שהאירו את השביל עד החוף שהיה על צוק מול הים. אכלנו ארוחת ערב שהכנתי מבעוד מועד. באמצע הארוחה הצעתי לה שנצא לסיבוב קטן. יד ביד טיפסנו על גבעה קטנה וכשהגענו לפסגה ביקשתי מציפי להסתכל קדימה".

 

לפני ציפי נגלתה כתובת אש "התינשאי לי?". ירון כרע ברך, הוציא טבעת וביקש גם בצורה מפורשת בקול, "למקרה שכתובת האש לא מספיק ברורה. מובן שהתשובה היתה כן תוך כדי דמעות וקריסה על החול. אחר כך ירדנו למטה לכיוון כתובת האש, שם חיכו לנו חברים טובים שעזרו לי להרים את כל ההפקה", מספר ירון ומוסיף שכשהגיעו למטה נורו לאוויר זיקוקי דינור כדי לציין את הבשורה המשמחת.

זוג שאוהב לחגוג (צילום: יניב באיו)

 

ירון וציפי אוהבים לצאת לבלות הרבה בתל אביב, בעיקר בדאנס ברים ומסעדות. כטיפ לזוגיות טובה הם ממליצים בחיוך על "לפחות מסעדה אחת פעם בשבוע".

 

כזוג שאוהב לחגוג, גם ההכנות לחתונה והחתונה עצמה, שהתקיימה בגן האירועים טרויה בצומת אשדוד באוגוסט השנה, היו ברוח דומה: "החל מההקפדה על מנות האוכל באולם, המון האלכוהול האיכותי שהיה בבר וכלה במוזיקת החתונה שכללה, פרט למזרחית, גם מוזיקה עכשווית ומקפיצה".

 

כשבוע לאחר החתונה הגשימו ירון וציפי חלום ישן: הם התנתקו מהשיגרה וטסו לירח דבש בן חודשיים לדרום אמריקה. "זה טיול שהייתי חייב לעצמי" אומר ירון, וציפי מוסיפה שהתזמון היה בדיוק נכון: "מבחינתנו, זה הזמן הכי טוב לעשות את הטיול הזה – לפני שיש ילדים, משכנתה וכו'".

לטייל - לפני שיש ילדים, משכנתה וכו' 

 

 

• זוגות שסיפורם המלא ותמונותיהם יתפרסמו בערוץ יחסים יקבלו במתנה ספר רומנטי אישי בכיכובם, מתנת יוליה - הפתעות מתוקות