כל ההתחלות קשות

הוא מחייך אלייך, את מפנה לו כתף קרה. הוא זורק לך הערה מחמיאה, את מחמיצה לו פנים. האגו שלך אומר לו תודה, אך שפת הגוף שלך לא מיישרת איתו קו. יש לך מושג כמה לא קל להתחיל עם מישהו שמוצא חן בעינייך? מהסוף להתחלה

לפעמים אני מרגישה קצת כמו בסרט הוליוודי. אני משכנעת את עצמי ששום מפגש אינו מקרי, ושכל אי הבנה עשויה להיגמר באהבה גדולה. בדרך כלל זה נשאר בסרטים שאצלי בראש, אבל לאחרונה גם פעלתי על פי זה - בפעם הראשונה בחיי. זה התחיל בבית קפה תל אביבי. ראיתי בקצה השני של החדר בחור עם פנים של נסיך מסרטי "וולט דיסני", כזה שהשיניים שלו מנצנצות כשהוא מחייך. נראה בחור טוב, לא כמו הגברים שאני מוצאת את עצמי נמשכת אליהם בדרך כלל. הוא לא ממש ראה אותי, וחוץ מפיזור השיער באלגנטיות לא עשיתי דבר. הרי מעולם לא התחלתי עם גבר. מי שרוצה אותי – יבוא אליי. רק מה לעשות שבכלל לא הייתי בזווית העין שלו?

 

יום לאחר מכן זה טיילתי בשדרות רוטשילד, ולא האמנתי למראה עיניי - פעמיים ביומיים, בשני אזורים שונים. הוא הלך עם חברים, ואחז שקית שבתוכה חבילת נקניקיות. מובן שמיד הסקתי שהוא פנוי וגם יודע לבשל. מושלם. הייתי עם קולגה, ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד אולי לא אראה אותו שוב, מצד שני אני לא מסתובבת עם האדם המתאים לעשות פיק־אפ באמצע הרחוב, וגם לא היה לי מושג איך עושים את זה. הוא הלך לפניי, ובכל רמזור נעצרנו כך שעמדתי ממש מאחוריו. שלוש פעמים הייתי שני סנטימטרים ממנו, וראיתי רק את העורף שלו מתרחק. ואז הבטחתי לעצמי: אם אי פעם אראה אותו שוב, לא אתן לזה להתפספס. והנה זה באמת קרה. הייתי בדרך לחברה, וראיתי אותו מדבר בטלפון מחוץ לבית קפה. פשוט עמדתי שם בלי לדעת מה לעשות עם עצמי. הוא נכנס פנימה, ואני המשכתי ללכת. ואז הסתובבתי וחזרתי חזרה - הייתי בועטת בעצמי במשך ימים אם הייתי מוותרת. הרי לא סתם קיבלתי עוד הזדמנות. היקום אומר לי משהו, הכוכבים מאותתים לי, אלוהים בכבודו ובעצמו אומר לי "נו, יאללה!". נכנסתי לבית הקפה והזמנתי טייק אווי. עמדתי עם כוס הקפה ולא ידעתי איך פונים לאדם שלא מכירים, ככה משום מקום. חשבתי על משפט שנון. לא יצא. יצאתי החוצה שוב.

 

במשך יותר מחצי שעה הסתבכתי עם עצמי מחוץ לבית הקפה, עד שהחלטתי שחיים רק פעם אחת. באופן חובבני בעליל רשמתי את השם עם מספר הטלפון שלי על פתק, לקחתי נשימה עמוקה וניגשתי לשולחן שלו. "סליחה", אמרתי, והוא וחברו הרימו את הראש מהעיתונים במבט תוהה. אני כבר לא יכולה להתחרט עכשיו. "בחיים שלי לא עשיתי דבר כזה, אבל אני פשוט רואה אותך כבר כמה ימים בכל מקום", אמרתי בחיוך מהוסס, "אז אמרתי לעצמי שאני צריכה לתת לך את הטלפון....". הגשתי לעברו את הפתק, שכמובן נפל לי מהיד ונחת על הרצפה. באופן מפתיע, יצאתי משם עם פרץ אדרנלין שקשה לתאר. הייתה לי תחושה מדהימה שאני יכולה לעשות הכול. באותו הרגע הגעתי גם למסקנה חשובה: עכשיו כשאני מבינה כמה זה קשה, לעולם לא אקח יותר גבר שמתחיל איתי כמובן מאליו, ואנסה לפחות לחייך במקום להפנות כתף קרה. וחשוב מכך, הייתכן שמהיום אקח את הגורל לידיי ולא אחכה יותר לגבר שיעשה את הצעד הראשון?

 

עולם משתנה

לנו, הבנות, זה נראה טבעי לחלוטין - הרי אלה חוקי הג'ונגל: גבר רואה בחורה, גבר רוצה בחורה, גבר משנס מותניים וניגש אליה. אבל אם נרצה ואם לא, הטבע של היום זה לא הטבע של פעם.

 

"כדי ללמוד על מקור ההתנהגויות של בני האדם כדאי להסתכל על בעלי החיים", מסביר ד"ר גיל זלצמן, פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש "גהה" של "שירותי בריאות כללית". "למשל אצל קופי אדם הנקבה היא הבררנית, והיא זו שבוחרת את בן הזוג מאלה שמנסים להרשים אותה. המקור להתנהגות הזו הוא כנראה בכך שבשביל הזכר ההתרבות היא פשוטה מאוד, אבל כשנקבה בהיריון היא נמצאת בסכנת טריפה ולכן היא לא תיקח כל אחד שיבוא אלא את זה שנראה גדול, חזק, מנהיג וזה שישמור עליה, וחובת ההוכחה היא עליו. זה מסביר את ההבדל בהתנהגות בין המינים". "בני אדם הם מתוחכמים יותר", אומר ד"ר זלצמן, "במשך הזמן עשינו דברים ששינו את הכול, כמו למשל השימוש באמצעי מניעה. האנושות עברה גם שינוי תרבותי: פעם היה ברור מי האישה ומי הגבר, אבל בתרבות המערבית התפקידים משתבשים - לפעמים האישה היא המפרנסת העיקרית, ואפשר לראות גם גברים בחופשת לידה. אפילו אופנת הלבוש פחות ברורה. בנוסף, בעבר היה נהוג להתחתן בגיל 20, והיום מקובל להתחתן מאוחר יותר. בעוד על הגברים אין לחץ מהסביבה להתמסד, הנשים מבינות בשלב מסוים שהשעון הביולוגי שלהן מתקתק, והן הופכות לאקטיביות יותר. בגלל כל הסיבות האלה, אני חושב שכיום זה הרבה יותר לגיטימי לא לחכות לזכר".

 

ואכן נדמה שהיום הרבה יותר נשים עושות את הצעד הראשון. דנית (28), למשל, מתחילה עם בחורים באופן קבוע. לה כבר מזמן נמאס לשבת בבר ולחכות שמישהו ייגש או שמשהו מעניין יקרה. "אני קובעת את הגורל של עצמי, אני האישה החדשה", היא מצהירה. "אני מנסה לא להסתכל על זה מהפן של 'האם הוא ידחה אותי או לא', אלא כספורט מלא אדרנלין שמשעשע אותי". השיטה שדנית מציעה היא מעניינת: "היות שאני מודעת לצורך של גברים להרשים ולכבוש, אני ניגשת אליהם ומעליבה אותם קצת: 'תמיד אתה מזמין קיר רויאל?', אני שואלת, 'זה משקה של כוסיות'. הבחור מרגיש צורך להגיב ולתקן את הרושם הרע שנוצר, וכך בעצם מתפתחת שיחה ואשליה שהוא זה שהיה צריך להוכיח את עצמו".

 

לפעמים זה עובד ולפעמים לא, אבל דנית מאמינה שבלי כישלונות אין גם הצלחות: "פעם ניגשתי למישהו ואמרתי 'ירוק ממש לא מתאים לך, אני במקומך הייתי לובשת רק אדום', והוא ענה שהחברה שלו מתה על ירוק. זה לא היה נורא, ונשארתי בחיים כדי לספר על זה".

 

שאלת את עצמך פעם מה עובר על הגבר שרוצה להתחיל איתך?

להתחיל עם בחורה זו משימה לא פשוטה גם בשביל הגבר הממוצע. "אחד הרגשות הכי קשים לבני אדם הוא רגש הדחייה. כולנו רוצים שירצו אותנו, ותמיד יש סיכוי שיגידו לנו 'לא'", מסביר ד"ר זלצמן.

 

לפעמים הפחד מדחייה ממש משתק, כפי שמספר לירן (26): "ישבתי ליד בחורה באוטובוס במשך שעה. כל הדרך בחנתי אותה, וחשבתי איך אני יכול לפתח שיחה. ניסיתי להשחיל מילה, ולא הייתה תגובה. ניסיתי למשוך תשומת לב, אז שיחקתי עם הפלאפון ודברים מפגרים כאלה. לפני שהאוטובוס הגיע לתחנה שלי הבנתי שאני חייב לעשות משהו ומהר. לא הצלחתי לחשוב על משפט הגיוני, אז עשיתי את הדבר הכי מטופש בעולם: רשמתי את הטלפון שלי על פתק, והנחתי אותו על הברכיים שלה. היא נבהלה וקפצה בהיסטריה. פשוט ברחתי מהאוטובוס וירדתי תחנה לפני הזמן". לירן מסביר שלרוב הוא לא נוהג להשתמש בשיטת הפתק: "פחדתי לדבר כי המשפט בפלרטוט הראשון צריך להיות מושלם, חכם או ממש מצחיק, אחרת זה לא קורה. באמצע האוטובוס פשוט לא היה לי משפט כזה". "כשנמשכים למישהו זה גורם להפרשה של חומרים שונים במוח ולאדרנלין בדם, זה מרגש", מסביר ד"ר זלצמן. "זה מושרש בטבע שלנו כדי שתהיה לנו מוטיבציה להתרבות. נוצרת עוררות שהיא תחושה שדומה ללחץ. לכן כשגבר מתחיל עם בחורה ההתנהגות שלו תהיה זהה לתגובה שלו בזמן לחץ. כך, למשל, זה עלול לגרום לו לצחקק או לגמגם. עבור הבחורה זה יכול להתפרש כחוסר ביטחון, מה שעלול לפגוע בסיכויי ההצלחה שלו".

 

"לא יזיק שנשים יידעו מה עובר עלינו", אומר עידו (29), "פעם הייתי נורא מתרגש ונלחץ מהסיטואציה, היה לוקח לי חצי שעה עד שעה של בהייה ומחשבה על הדרך שבה אני אגש לבחורה. הרבה פעמים הייתי מוותר ומתבאס. כשכן הייתי מגיע אליה, הייתי כבר מותש נפשית ולחוץ, הגרון היה יבש, הזעתי בכפות הידיים ונראיתי נורא. זו מצוקה שאתה משדר החוצה, וזה לא סקסי. יום אחד הבנתי שלא משנה כמה מהמם ומצליח אני, תמיד יהיו כאלה שלא ירצו אותי. למרות שזה אישי, אסור לקחת את זה אישית. מאז שהבנתי שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שהיא תגיד 'לא', הפחד נעלם. היום, אם אני רואה מישהי אני עושה לה עיניים והולך אליה בלי לחשוב על משפט מראש. כשאתה משדר ביטחון בחורות נמשכות לזה. מאז שהפסקתי לפחד זה הפך להיות ממש מוצלח".

 

למה לבָּנות זה קשה יותר ולמה כדאי לנו לעשות את זה בכל זאת?

כפי שאת בטח יודעת, כמה שזה קשה לגבר – לנו, הבנות, זה עלול להיות קשה עוד יותר. "למרות כל השינויים, עדיין מוטבע בחינוך שלנו, בסרטים ובספרים שהגברים הם היוזמים", מסביר ד"ר זלצמן. "לכן כשבחורה מתחילה עם בחור זה עלול ליצור אי נוחות ומצוקה אצל שני הצדדים. הבחור עלול להרגיש לא בנוח כי באופן אינסטינקטיבי הוא יודע שזה התפקיד שלו, יש בזה אפילו משהו מסרס. הבחורה מצדה רוצה להרגיש רצויה ומחוזרת, וזו חוויה קצת משפילה עבורה כי זה לא נתפס כתפקיד שלה".

 

אם כן, מאחר שמדובר בחוויה לא פשוטה לאף אחד מהצדדים, הגיע הזמן שנבין שלפעמים אנחנו פשוט צריכות לקחת את העניינים לידיים. לא, לא תמיד, אבל אם מישהו ממש מוצא חן בעינייך, עשית לו עיניים והוא לא ניגש, אולי כדאי ליזום משהו קצת יותר דרמטי כדי לא לפספס את ההזדמנות. אולי הוא לא שם לב שאת שם? אולי הוא לא מעז להתחיל איתך? ואולי הוא חושב שאין לו בכלל סיכוי?

 

"הייתי במסיבה וניגשה אליי בחורה יפה", משחזר אלעד (30), "היא שאלה 'אתה לא מזהה אותי?', ולא היה לי מושג מי זאת. היא סיפרה שהיא נהגה למלצר במקום שהייתי יושב בו הרבה. המשכנו לדבר במשך כל הערב, ואחר כך היא הציעה לי ללכת לשתות בעוד מקום. בשלב הזה היא כבר לא הייתה צריכה לעשות כלום. כל מה שרציתי זה את הטלפון שלה. בסוף היא גם הזמינה אותי אליה. לא האמנתי שבחורה תיקח את העניינים לידיים עד כדי כך. למחרת בבוקר (כן, ישנתי אצלה, תעשי את החיבורים לבד...) היא אמרה לי: 'אתה אידיוט, שלוש שנים מלצרתי בבית הקפה, שנתיים מתוכן עשיתי לך עיניים ולא הגבת. כשפתאום ראיתי אותך אתמול, החלטתי שאם לא אעשה משהו בעצמי שום דבר לא יזוז'".

 

אלעד מספר שלא היה לו מושג שהמלצרית ניסתה להתחיל איתו או עשתה לו עיניים במשך כל כך הרבה זמן. אם הוא היה יודע, הוא ללא ספק היה קופץ על המציאה בשתי ידיים (תרתי משמע). "גברים יכולים להיות נורא אטומים לסימנים שנשים עושות להם כדי שיבואו להתחיל איתן", הוא אומר, "ולפעמים אנחנו בכלל לא על התדר שלכן".

 

ומה אתה חושב על בחורה שעושה את הצעד הראשון?

"אני באופן אישי מת על זה. זה מוסיף לה נקודות כי זה מראה שיש לה אומץ ושהיא כיפית ובטוחה בעצמה. זה גם מחמיא. נכון שיש גברים שנרתעים מזה ומרגישים מאוימים, אבל אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה הגיונית לכך, אלא אם כן הם פרימיטיביים ומרובעים".

 

ברמן, ילד, גיי, מכור לפייסבוק

אז איך נגמר הסיפור שלי עם הבחור מבית הקפה? יומיים אחרי שנתתי לו את הטלפון שלי טסתי לטיול של חודש. לא נראה לי שהוא התקשר, וכנראה טוב שכך. מאותו בית קפה המשכתי לביתה של חברה וסיפרתי לה על זה בהתרגשות, היא שאלה איך קוראים לו וביקשה שאתאר אותו. היה לו שם מוזר ונדיר כזה. המטורפת עברה על איזה אלף אנשים עם שם פרטי כזה בפייסבוק, ופתאום הפנתה אליי את המסך. "זה הוא?". זה אכן היה הוא. לאכזבתי גיליתי ששוב הלכתי על הטיפוס הלא נכון: ברמן שצעיר ממני בכמה שנים, עם 750 חברים בפייסבוק. וגרוע מכך, לפי התמונות שלו גיליתי שלא רק שהוא כנראה בכלל מעדיף גברים, הוא גם מצולם הרבה עם מישהי שאני מכירה ולא ממש מחבבת. כשהבנתי שיש מצב שהוא יספר לה והיא תספר לכל העולם, הרגשתי שהרצפה רועדת תחתיי וקיוויתי שהיא תיפתח ותבלע אותי. אבל בדיעבד אני לא מתחרטת לרגע. העיקר שאני לא שואלת את עצמי את שאלת ה"מה אם..." המרגיזה, ושלמדתי המון מהחוויה.

 

כן, עם כל הכבוד לפמיניזם, כנראה לנצח נעדיף שהגברים יהיו אלה שיתחילו איתנו. אני בכל אופן מעדיפה את זה כך, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכות לפספס הזדמנות אם הוא לא עושה את הצעד. מה כבר נוכל להפסיד מלבד כמה פעימות לב?

 

גם אם לא קיבלת מוטיבציה להתחיל עם גברים, כדאי שתנסי לעשות את זה לפחות פעם אחת, ולו רק כדי להבין אותם קצת יותר. אולי בפעם הבאה שמישהו יתחיל איתך תיתני לו הזדמנות למרות אגלי הזיעה והגמגום הקל, ומי יודע – אולי תגלי שהוא אהבת חייך. גם אם אין לו סיכוי איתך, עשי טובה לאנושות ותהיי נחמדה. כך לפחות לא תשברי את רוחו.

 

כך תתחילי עם בחור ותישארי בחיים

הכנת השטח: אם תופיעי מולו משום מקום ההלם שלו יגבר, מה שעלול להשפיע על תגובתו. מה שנקרא נסי ליצור קשר עין "לעשות לו עיניים", שזה גם כלי חשוב בבדיקת עניין הבחור בך. אם הסתכלת עליו והוא הסיט את מבטו כעבור פחות משנייה ומאז לא העז להביט שוב – עברי הלאה, הוא לא בעניין. אבל אם הבחור מביט שוב ואפילו שוב, חייכי. אז נפתחות לפנייך שתי אפשרויות: לחכות שייגש או לקום ולפעול.

 

רושם ראשוני: נו, אין מה לעשות - הרושם הראשוני עדיין קובע. לפני שאת ניגשת, הציצי במראה כדי לוודא שאין לך אודם על השיניים, שפרי הופעתך, וסוכרייה לרענון הנשימה בטח לא תזיק.

 

רדי ממשפטי הפתיחה: זכרי - בחורים ששואלים "אפשר להכיר אותך?" היו רק בשנות ה־80, וגם הם היו מעפנים. הדרך הכי טובה להתחיל עם מישהו היא פשוט לדבר איתו על משהו מעניין, כך שהוא לא יהיה בטוח אם את מתחילה איתו או סתם מתחילה שיחה כי את חברותית.

 

הקפידי להפגין ביטחון עצמי: אם את לא מאמינה שאת שווה, למה שהוא יאמין בזה?

 

זכרי - את ה"לא" כבר יש לך: או במילים אחרות, מה כבר יכול להיות? במקרה הטוב, הוא שלך. במקרה הכי גרוע – וואלה, לא הלך לך ויהיה לך על מה לצחוק כשתפגשי את החברות. בסופו של דבר, עדיף ללכת לישון עם פדיחה קלה שבעוד שבוע תשכחי, מאשר להסתובב עם תחושה מעצבנת שאולי פספסת את הגבר של חייך או סתם סטוץ מדהים.