"בתנו היקרה, הגיע הזמן לעזוב את הבית"

מאז שהשתחררה מהצבא היא מסתובבת בבית כעוסה, בקושי עונה כשפונים אליה, לא עוזרת בבית, מלכלכת, מעשנת ועדיין - ממשיכה לקבל שירותי כביסה, ניקיון והסעדה. פרופ' עמוס רולידר רוצה להזכיר להורים: בית המלון הזה הוא שלכם

"כל כך שמחתי שנעם נשארה לגור איתנו", מספרת רננה, אמא של נעם בת ה-22, לחברתה. "חשבתי לתומי שאין טוב מזה שתישאר בבית. גם נוכל להמשיך ליהנות מזיו פניה ונוכחותה מאירת העיניים בביתנו, גם חיסכון כספי ובנוסף, נעם תסייע לנו מדי פעם בשמירה ובעזרה הלימודית הכה נחוצה לאחיה הקטן. מה אומר לך, טעיתי ובגדול. ההתנהגות שלה בבית היא מתחת לכל ביקורת. היא לא נעימה, מסתובבת בבית כעוסה, בקושי עונה כשפונים אליה, וכשהיא מואילה לענות היא עושה זאת בנימה של 'תעשו לי טובה. רדו ממני'.

 

היא מתייחסת לבית כאל בית מלון, שעובדיו אמורים לספק לה שירותי כביסה וארוחות מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. חבריה מגיעים לביקורים בשעות שונות ומשונות ומרעישים ללא התחשבות ובנוסף לכך, היא אינה נוקפת אצבע של עזרה בבית. אני פשוט מיואשת ולא יודעת מה לעשות". רננה מרגישה שהיא לא מסוגלת יותר. בטנה מלאה בתחושות עלבון המתחלפות בכעס ובעיקר בחוסר אונים מהתנהגותה הפרזיטית וחסרת ההתחשבות של בתה, סטודנטית שנה ראשונה בפסיכולוגיה, הלומדת באוניברסיטה הקרובה למקום מגוריהם.

 

• לכל הכתבות בסדרה.

 

מלון חמישה כוכבים

הורים רבים מספרים על ילדיהם הבוגרים, שהחליטו להמשיך לגור בביתם אחרי הצבא (לעיתים אף בעידודם של ההורים) ומשום מה חושבים שהם יכולים לעשות בבית כבתוך שלהם. התנהגות זו כוללת בין השאר עישון (במקרה הטוב רק סיגריות), גם כאשר ההורים אינם מעשנים, שתיית אלכוהול בכמויות גדולות ובזמנים משונים, הפיכת היום ללילה והלילה ליום, האזנה למוסיקה האהובה עליהם בווליום גבוה בשעות ובחדר המתאים להם, אכילה בשעות שלהם, בדרך כלל בכל מקום מלבד ליד השולחן. הם משאירים את כלי האוכל המלוכלכים ל"עובדי המלון" המסורים ומזמינים את חבריהם לבקרם לא תמיד בשעות סטנדרטיות. כל אלה ללא כל התחשבות ביכולתם הכלכלית, ברצונם, בגילם ובאורח חייהם של הוריהם.

 

התנהגות בלתי מתחשבת זו גוררת בעקבותיה חיכוכים, מריבות ויחסים עכורים בין ההורים ל"דייר הישן-חדש" ולא פעם גם בין ההורים לבין עצמם (הבדלי גישות). ההורים מניחים לתומם שילדם המבוגר ישנה באופן אוטומטי את הרגליו מתקופת ילדותו, יסתגל במהירות למצב החדש ויתפקד כאדם בוגר היודע להעריך את העובדה כי הוריו מוכנים (באהבה) לדחות במספר שנים את התענוג הכרוך בלחזור ולחיות (לפחות באופן חלקי) כזוג צעיר ללא ילדים הדורשים את תשומת ליבם ללא הרף ולהמשיך לתמוך בו כקודם. הם קיוו כי ילדם יהפוך לדייר נוח, מאיר פנים ומתחשב, המתנהג באופן בוגר ומכבד בהתאם לגילו ולסיטואציה החדשה והנוחה בה הוא נמצא ויציע ביוזמתו ובחפץ לב את השתתפותו בהסדר הישן-חדש הזה, אם בכסף או בעזרה בביצוע מטלות הבית.

 

האמת המטרידה היא, הורים יקרים, שאין באמת סיבה ממשית להנחה או לתקווה כי הבן הבוגר בשנים ישנה מהרגליו הישנים מהילדוּת. נהפוך הוא, המצב החדש מזמן קשיים חדשים. לא רק שהילד הבוגר ממשיך לצפות לקבל ולדרוש את אותם תנאים אליהם הורגל כל חייו וביתר שאת במהלך שרותו הצבאי ("אתה רוצה לאכול משהו?", "לא, אל תטרח, אני אעשה את זה"), כעת יש לנו בבית אדם עם צרכים של מבוגר אך עם נפש של ילד קטן ולא מחונך דיו, המרשה לעצמו לעשות מה שבא לו, מתי שבא לו ואיך שבא לו.

 

השילוב של הרגליו (התנהגויותיו) מהילדות, הצרכים החדשים שלו כמבוגר ותחושתו כי כמבוגר לאף אחד אין זכות לומר לו מה לעשות, הוא קטלני במקרים רבים וגורם ליחסים עצובים וכואבים בינו לבין הוריו ההמומים (שלא בצדק), אשר אינם מבינים כיצד ילדם החמוד הפך למבוגר אנטיפטי.

 

מה ניתן לעשות על מנת לשפר את האווירה ואת איכות החיים בבית?

 

שיחה מראש

שוחחו עם ילדכם על היתרונות והחסרונות בהישארות בבית טרם קבלת החלטה. שבו בנחת, יחד עם הבן/בת והכינו רשימה של כל היתרונות והחסרונות האפשריים של לגור בבית. רשימה זו תסייע לכם ולילדכם להציף לא רק את היתרונות שבדרך כלל ברורות מאליהן, כגון חיסכון כלכלי, מסעדה איכותית ושירותי כביסה וגיהוץ בחינם, וכמובן זמינות של אמא מחבקת ותומכת ואבא המוכן לשמש כנהג אישי בכל עת, אלא גם את החסרונות.ביניהם: שמירה על שקט בשעות מסוימות, התחשבות בשאר בני הבית, סידור החדר וניקיונו על פי הסטנדרטים של אמא ועוד.

 

פירוט כזה של היתרונות והחסרונות יסייע לכולם להבין מבעוד מועד את כל הכרוך בהחלטה על הישארות בבית בתקופת חיים המאופיינת בדרך כלל אצל הבן ברצון לעצמאות ואורח חיים הייחודי לו. יתכן ובסיום השיחה תקבלו החלטה משותפת שעדיף אולי לשכור חדר/דירה לטובת שמירה על יחסים טובים בין כל בני המשפחה (עדיף על קבלת החלטה זו לאחר מעשה).

 

הגדרת ציפיות

אל תהססו להגדיר לילדכם ציפיות בסיסיות בכל הקשור לאורחות חיים המקובלים בבית. למרות חוסר הנוחות המובנת בהגדרת ציפיות התנהגות והתנהלות בבית ודווקא מתוך הבנה לצרכים הייחודיים של הבן בתקופה זו בחייו, חשוב מאוד להבהיר לו את הקווים האדומים שלכם בכל הקשור להתנהגות והתנהלות בביתכם (כן, זה הבית שלכם. אל תשכחו). הגדרת ציפיות בנושאים כגון ניקיון וסדר, זמני הדלקת הדוד החשמלי, ארוחות, אזורים, שעות ועוצמת הרעש המותרת בעת אירוח חברים וכמובן ציפיות בנוגע ליחס מכבד ולמתן כתף, יסייעו לבן להקפיד על בקשות צנועות אלה שלכם ויסללו את הדרך ליצירת מערכת יחסים המצטיינת בהתחשבות הדדית, באווירה נעימה ובתחושת כיף אמיתי לכל בני המשפחה.

 

זכרו - ה"מלון" שייך לכם

בתקופה בה ההורים מוכנים לעשות הכל למען אושרם ורווחתם של ילדיהם ולספק להם (כמעט) את כל מבוקשם לפחות ב-30 השנים הראשונות לחיים, מתבלבלים הילדים ובטוחים כי הבית שייך להם ("אם לא מתאים לך איך החדר שלי נראה, אל תכנסי אליו") ומתנהגים בהתאם. חשוב שנזכור ונדאג להזכיר גם להם כי הבית שייך לנו ההורים וכי עליהם לכבד זאת. אנחנו כמובן אוהבים אותם ומוכנים לעשות הכול בשבילם, אפילו על חשבון הנוחות שלנו, אבל יש גבול ועליהם לכבד את החוקים הבסיסים של ה"מלון", במיוחד כשהוא לפחות בעל 7 כוכבים.

 

שתי הערות לסיום:

אני יודע שחלק מהנכתב בטור זה לא רלוונטי לפחות לחצי מהבתים בישראל, בהם הילדים המבוגרים חיים באושר ובאחווה עם הוריהם, אז... הטור הזה נכתב לטובת כל בית שני בישראל בו הגוזלים גרים עדיין בקן בעשור השלישי לחייהם.

 

• רננה מייצגת הורים ששפר עליהם מזלם, כיוון שנעם בתה נמצאת במסגרת ראויה אשר תקדמה בחיים, אולם במקרים בהם הילד מנצל את כל טוב ביתו, תוך שאינו פועל למען עתידו, המלצותיי תקפות ביתר שאת ובתוספת של התניה רצינית ובלתי מתפשרת של הישארות בבית בכך שיפעל נמרצות למען קידום עתידו. חג חנוכה שמח!

 

מתמודדים עם בעיה דומה? הורים ובוגרים החיים בבית ההורים מוזמנים לפנות לפרופ' רולידר במייל.

 

• פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המרכז להורות אחרת והמכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך".