ברפתות באר טוביה עושים כסף מאנרגיה סולארית

רפתני המושב מתקינים על גגות הרפתות קולטנים סולאריים לייצור חשמל מהשמש. ההכנסה השנתית לחקלאי היא כ-150 אלף שקל, אך העלות גבוהה - כמיליון שקל

ספק אם תושבי מושב באר טוביה שיערו אי פעם כי מרפתות הרבות במושב הם יוכלו אי פעם לייצר מלבד חלב גם חשמל. ואולם, נראה כי המושב, הממוקם במועצה האזורית באר טוביה באזור קרית מלאכי, הופך אט אט למעצמת אנרגיה סולארית. השיטה: התקנת תשתיות מערכות סולאריות על גגות הרפתות, המתפרשים על שטחים עצומים.

 

• 720 מיליון שקל להקמת מתקנים סולריים בישראל

 

חברת "שחר אנרגיה" סגרה לאחרונה עיסקה בהיקף של 18 מיליון שקל עם תושב המושב יואב צור, בעליהם של רפתות מהגדולות בארץ. 35 אלף מ"ר מגגות הרפתות של צור יכוסו ב-6 מערכות לייצור חשמל באמצעות ניצול אנרגיית השמש. הפרויקט נעשה בשותפות עם איל פודהורצור ממשפחת בעלי מפעל טמפו לשעבר, שנכנס להשקעות בתחום הסולארי. 

 

לדברי מנכ"ל חברת "שחר אנרגיה", זאב פרץ, "היתרון בהתיישבות החקלאית הוא בקיומם של מבנים עם גגות בשטחים רחבי היקף שבחלקם הגדול פנויים לשם הקמת מערכות סולאריות עליהם - ולספק הכנסה נוספת לחקלאים". שותפו של פרץ בחברה הוא לייזר רוטשטיין.

 

עד כה, ייצור החשמל בישראל נתקל בבעיות רבות, החל מעליית מחירי הנפט בעולם ועד המחלוקות עם הרשויות על הכוונה להקים בתחום שיפוטן תחנות מזהמות לייצור חשמל. אולי בניסיון להתגבר על בעיות אלו, החלה חברת החשמל בשנים האחרונות לעודד ייצור חשמל על ידי גורמים פרטיים. כל זאת בעידוד הממשלה שפתחה את הצוהר לעניין והחליטה בשלב הראשון ש-20% מצריכת החשמל בישראל תיוצר על ידי גורמים פרטיים. פתח זה הביא לקמת חברות חדשות המתחרות ביניהן על שכירת שטחים והקמת מערכות להפקת חשמל מהשמש.

 

בחקיקתן, המדינה וחברת החשמל ניתקו את העיסקאות הללו מכל קיזוז מבעל המערכת או מבעל הגג בצריכת החשמל שלו מחברת החשמל. כלומר, מכירת החשמל לחברת החשמל אינה מתקזזת עם התשלום לחברת החשמל עבור צריכת החשמל ממנה.

 

החשמל נמכר לחברת החשמל

מלבד "שחר אנרגיה", במושב באר טוביה כבר פועלות מספר חברות השוכרות את מבני הגגות של הרפתות ומקימות עליהן מערכות לייצור חשמל. החשמל עצמו נמכר לחברת החשמל, והחקלאי עצמו זוכה לרווחים על פי אחת משלוש השיטות המוצעות לו.

 

אופציה ראשונה העומדת בפני החקלאי היא רכישת המערכת שעלותה נאמדת בכ- מיליון שקל (למערכת שתפיק כ-50 מגה וואט חשמל), וקבלת תשואה של 18% מהפקת האנרגיה. על השטח שהחקלאי מספק באופציה זו להיות בגודל של 700-500 מ"ר. האופציה שנייה היא השכרת שטחי הגג וקבלת תשואה מתואמת. והאופציה השלישית היא שילוב בין השניים. 

 

ברוב המקרים מעדיפים החקלאים להשכיר את הגגות, ובעוד הם עוסקים בגידול פרות, שיווק חלב ובשר לשוק, הגגות שלהם מניבים תשואה ממקור אחר - השמש. עם זאת, הרווחים מההשכרה הם נמוכים הרבה יותר (כאלפיים שקל לרפת ממוצעת. במקרה של בנייה עצמית, בעל הגג צפוי לקבל כ-150 אלף שקל לכל מערכת בכל שנה, והחוזים מול חברת החשמל נחתמים לרוב לתקופה של 20 שנה. מלבד הרווח הכספי, מדובר בייצור חשמל נקי שאינו מזהם, כך שגם הרווח הסביבתי הוא גדול.

 

פרץ, מנכ"ל "שחר אנרגיה", מציין כי היקף הפרויקט שמתבצע ברפת של יואב צור נאמד ב-18 מיליון שקל וכי תפוקת האנרגיה תעמוד כבר בהתחלה על 300 קילו ואט, ובהמשך אף תגדל ל-1.5 מגה. "השוק עדיין לא הגיע לפסיק ממה שהמדינה הקציבה, אולם המכסה הראשונה של 50 מגה שהעמידה המדינה מגורמים פרטיים עומדת להסתיים ולכן בימים אלה כולם ממהרים לסגור עסקאות", הוסיף פרץ, אך ציין כי "בקרוב בוודאי תיפתח מכסה נוספת".