אשדוד - מכבי תל אביב? לא כל יום 1998
אי אפשר היה לבקש יותר ממה שקיבלנו כששתי הקבוצות נפגשו בשמינית גמר הגביע - שבעה שערים, מהפך, דרמה ונבואה קוסמית אחת. נאור גלילי: "אמרתי לגרנט שננצח ושאני אבקיע"
יוני לב ארי
פורסם: 14.12.09, 00:00
מכבי תל אביב תארח הערב (ב') את מ.ס. אשדוד בבלומפילד. בעבר הלא כל כך רחוק, ויעידו על כך כמה פרשנים שעד היום לא התגברו על זה, כשאמרת אשדוד וכדורגל, התכוונת ל"עירוני". למרות שהמשחק הערב הוא במסגרת הליגה, הרשינו לעצמנו לחרוג ממנהגינו ולהזכיר לכם משחק גביע, כזה שקשה לשכוח...
מארס 1998, מכבי ת"א בעוד עונה חלשה, מקרטעת בליגה, אי שם במקום העשירי, ומהר מאוד כל שנותר לה הוא לקוות לטוב בגביע המדינה. משחק חוץ באשדוד לא היה צפוי להוות מכשול כל כך קשה, אבל איך שר טומי מהישרדות לאחר שהדיח את זיו? "איך שגלגל מסתובב לו...".
יש שיגידו שהמשחק הדרמטי של אותו הערב היה בכלל בחיפה, שם שלושער של רונן חרזי לא הועיל להפועל המקומית, שהפסידה להפועל באר שבע ויוסי בניון (צמד, כולל שער שיווין בדקה ה-94) 4:3. אבל זה כבר מאץ'-אפ למקרה אחר.
גל פיבך מול אלק נילאש
המארחים מאשדוד הציגו כמה שמות לא מבוטלים ב"ליין-אפ" שלהם: המושאל ממכבי גל פיבך, הכישרון המבטיח אייל אלמושנינו, אלון אופיר ויוסי מדר בקישור, וצמד החלוצים נאור גלילי ויגאל זריהן, כשאפילו לעמיר תורג'מן לא היה מקום ב-11 הראשונים של רמי לוי, שפעם לא היה רק סופר מרקט גדול אלא גם מאמן לא רע.
בהרכב הצהובים היו עוד כמה שרידים מהקבוצה הגדולה של תחילת העשור: אלכסנדר אובארוב, אמיר שלח, אלון ברומר, אלי דריקס וניר קלינגר, אם כי בעמדת הבלם, אליה לא היה רגיל. בן לוז, חיים חג'ג', דדי בן דיין, משה גלאם ועופר לוי, בתוספת חיזוק בדמות אלק נילאש השלימו את ההרכב של אברהם גרנט.
שש-בש עם גרנט
גלילי סיפר ל-ynet על חווייה שעבר כמה ימים קודם לכן: "יום חמישי, ערב המשחק, גרנט הגיע לערב ראיונות באשדוד. לפני זה הוא עבר אצלי ושיחקנו שש-בש. גרנט, כדרכו הוא, זרק לי כל הזמן שאלות על המשחק. ניסה לדובב אותי. בסוף, אמרתי לו: 'אברם, אני אתן לך את ההרכב שלנו, אבל תדע שאנחנו ננצח ואני אכבוש שער".
הפתיחה לא העידה על הבאות: בדקה החמישית שלח הוכשל ברחבה בידי השוער המקומי אקקי דוואדזה, דריקס תרגם זאת לשער - 0:1 לאורחים. מתקרבים לרבע הגמר? לא כל כך מהר. אשדוד החלה לשטוף את האגף השמאלי של מכבי, עליו היה אמון גלאם, ובדקה ה-20 זה גם הניב פירות: מדר וזריהן רשמו דאבל פס, ומול שורה הקשר לא התבלבל והשווה. תרשמו - בישול ראשון לזריהן.
זריהן לא עצר
לא חלפו שלוש דקות, וזה כבר 1:2 למארחים. הפעם היה זה נאור גלילי שמצא עצמו חופשי בתוך הרחבה, ומול הגנה לא קיימת של התל אביבים לא התקשה לדחוק מקרוב פנימה. הבישול, איך ניחשתם, של זריהן...
בדקה ה-44 אף אחד כבר לא זכר שמכבי הובילה 0:1: טיבול באלוג, ה"סוציאליסט" כפי שזוהיר בהלול היה מכנה אותו על מהלך כזה, ויתר על בעיטה כדי למצוא את זריהן, שכבש מקרוב בלי בעיה - 1:3 אשדודיה. אם זריהן היה יכול, הוא היה מבשל גם את השער שלו עצמו.
"אברם, מה עם חילוף?"
גם החילופים של אברם, שהכניס את בן דיין ועופר לוי במחצית, לא הועילו ולא שכנעו את זריהן שמכבי ת"א יכולה לעשות כאן משהו. רק בזכות עירנות של אובארוב יגאל לא כבש את השני שלו בדקה ה-53 מחצי מגרש. בדקה ה-75 הסיפור נגמר כמעט סופית: יוסי אופיר מצא את אסיף בן ישי, שהמשיך לזריהן. זה החליט שזה הזמן להחזיר בישול לבאלוג, שבעט טיל לפינה - 1:4 ענק. למי שלא עקב, זריהן כבר עם שלושה בישולים ושער.
דווקא עכשיו החליטו התל אביבים להתעורר: תשע דקות מהסיום בעט גראסימוב המחליף כדור שפגע בגיא שרעבי והטעה את דוואדזה - 4:2. בדקה ה-90 ניסו הצהובים ליצור דרמה קטנה, כשבן פרברוב המחליף החזיר כדור חסר אחריות לכיוון השוער, גלאם השתלט והוכשל בידי גל פיבך - עוד פנדל. שוב דריקס - 4:3. שריקת הסיום לא אחרה לבוא, ואשדוד רשמה, לראשונה בתולדותיה רבע גמר.
"פירקנו להם את העונה"
"זה היה משחק מדהים, פירקנו להם את העונה", הוסיף גלילי. "זה היה התואר היחידי שנשאר להם להילחם עליו באותה העונה, ואנחנו ניפצנו להם גם את זה. הצגנו משחק מצוין, כבר הובלנו 1:4 ובגארבג'-טיים הם כבשו שני פנדלים שלא היו ולא נבראו".
האשדודים של רמי לוי התקדמו עד למעמד המכובד בדמות חצי גמר הגביע, שם מכבי חיפה הבהירה מי הטובה יותר, עם 0:5 ענק, לעיני כעשרת אליפם אשדודים ביציעי איצטדיון רמת גן. עונה וחצי מאוחר יותר הפכו עירוני והפועל אשדוד למועדון ספורט, והשאר, איך אומרים - היסטוריה.
- סייע בהכנת הכתבה - רענן וייס