לא ניתן להכריח נפגעת תאונות דרכים לעבור ניתוח פלסטי, במטרה לשפר את פניה שנפגעו קשות באותה תאונה. כך קבע בימים אלה שופט בית השלום בתל אביב, אליהו קידר. מדובר בתביעה שהגישה ז. בת ה-30 נגד חברת הביטוח אליהו, ונגד אבנר. זאת לאחר שנפגעה לפני שש שנים בפניה באורח קשה, בתאונת דרכים קשה. לטענת עו"ד שלה, ענת גינזבורג, לאחר שעברה ניתוח במחלקת פה ולסת, סבלה ממראה מכוער של פניה ועיוותים קשים שמגבילים אותה באכילה.
מומחי בית החולים תל השומר, בו נותחה, המליצו בפניה לשקול ניתוח פלסטי לשחזור חלק מפניה. אבל ז. סירבה בטענה כי ניתוחים אלה יגרמו לה סבל נוסף, מה עוד שספק ניכר אם ישפרו את מראה פניה. יתר על-כן, קיימת סכנה שהיא עתידה להיראות אפילו רע יותר, במידה והניתוחים לא יצליחו. היא דרשה לפיכך להכיר בנכותה הזמנית שנקבעה לה כנכות קבועה, שכן אין בכוונתה לעבור את הניתוחים הללו.
חברות הביטוח טענו לעומת זאת, כי חובה על מבוטח להקטין ככל האפשר את הנזק, וכי הניתוחים שעליהם המליצו רופאי בית החולים, עשויים להקטין את נזקיה כתוצאה מאותה תאונה, וכמובן את גובה הפיצוי שהיא זכאית לקבל מחברות הביטוח. עוד טענו בחברת הביטוח כי נוכח סירובה לעבור את הניתוחים, יש להכיר רק במחצית מאחוז הנכות הזמנית שנקבעו לה, כנכות קבועה.
אלא שהשופט קידר קיבל את עמדת התובעת' וקבע כי הסיכונים הכרוכים בסדרת הניתוחים גדולים' והסיכוי להקטין את רמת הנכות שלה עומדים על 5% בלבד. לפיכך קבע כי אין לחייבה לעבור את הניתוחים, ויש לקבוע את הנכות שלה בתחום האף-אוזן-גרון ובתחום הפלסטיקה, כנכות קבועה. בית המשפט קיבל את טענותיה של עו"ד גינזבורג וקבע: "על-מנת להכריע בסוגיה יש צורך להיזקק לשאלה בדבר חובתה של התובעת להקטנת נזקיה, אל מול זכותה לשמור על בריאותה כנגד הסיכונים הצפויים.
"במקרה דנן, כאשר מדובר בסדרת ניתוחים ולא ניתוח אחד, כאשר ציין ד"ר טופז כי המדובר בניתוחים הכרוכים בסיכונים, כאשר לא ידוע בכלל מה תהיה תוצאת הניתוחים אלא בחלוף שנה מביצועם, ורק אז צפוי יהיה לקבוע הפחתת נכות ניכרת ל-5%, איני סבור כי התובעת, בסירובה לבצע הניתוחים, מתנהגת באופן בלתי סביר". בסופו של דבר תקבל התובעת פיצויים בסך 578,862 שקל, בתוספת הוצאות משפט, שכר המומחים הרפואיים, ו-13% שכר טרחת עו"ד.