לפי ההגדרה המקובלת שפתון עמיד הוא כזה ששורד על השפתיים למשך 6 שעות לכל הפחות, כשהכוונה היא לשש שעות של התנהגות טבעית, כולל אכילה ושתייה.
על פי רוב, ככל שהשפתון עמיד יותר כך המגע שלו על השפתיים נעים פחות.
הסיבה לכך היא שבתהליך הייצור מוסיפים לשפתון כמות גדולה יחסית של טאלק כדי לסייע לו להתקבע על השפתיים. אלא שהטאלק יוצר תחושה של יובש.
רובנו יודעות שלא כל חברת איפור שמבטיחה עמידות גם מקיימת, ולעיתים אין מנוס מפשוט לנסות. חשוב גם לזכור שטרם הומצא השפתון שייראה בסוף היום כמו שנראה מיד לאחר המריחה. מה בכל זאת אפשר לעשות? כדאי לבדוק במרכיבי השפתון אם יש בו שכבת לחות בתוספת סיליקון, שמבטיחה סיכוי גדול יחסית להישרדותו.
בהחלט כן. מורחים על השפתיים שפתון רגיל, מפזרים מעליו פודרה עם טאלק ומעל לפודרה מורחים שכבת שפתון נוספת. כך ישרוד האודם שעות נוספות.
שפתיים בריאות, ולא יבשות וסדוקות, הן הרקע המושלם לכל גוון. מומלץ לעסות את
השפתיים בעזרת האצבעות לפני מריחת האודם כדי להמריץ את כלי הדם. אם השפתיים יבשות במיוחד אפשר לעשות להן פילינג עדין עם מברשת שיניים ולמרוח קרם לחות.
שווה להשקיע במברשת לאודם?
כן! משיחת שפתון עם מברשת עדיפה בהרבה ומאפשרת מילוי אחיד של השפתיים בלי זליגות לשוליהן.
ממש לא. שכבת גלוס מקנה אפקט של ברק בלבד. הגלוס לא מבטיח לשרוד לאורך זמן ובהתאם אכן אינו שורד.
בעזרת מסיר איפור לעיניים (לא תאמינו כמה הוא יעיל).
סקר קטן שנערך בקרב בני זוגן של מאפרות העלה את התוצאות הבאות:
44 אחוז מעדיפים את בנות הזוג שלהם טבעי
35 אחוז מוטרדים מאפקט ההעברה, ומעדיפים שפתון שקוף שלא ישאיר עליהם סימנים
16 אחוז מעדיפים שפתיים בצבעים עדינים, ובשום פנים ואופן לא אדום
ל-5 אחוז פשוט לא אכפת
ואילו 2 אחוז מעדיפים דווקא שפתון אדום וסקסי, ולא אכפת להם אם יראו עליהם שאריות.