אם מכבי ת"א סומכת על שיטת הניקוד החדשה שתקזז את ההפרש שלה מול מכבי חיפה והפועל ת"א, הרי שזה כבר מתחיל להיות פער גדול מדי. במכבי ת"א צריכים להחליט מה הם רוצים מהעונה הזאת, כי אם הם שואפים לבנות קבוצה לשנה הבאה, זה נחמד וזה בסדר, אבל אם הם רוצים להשיג משהו גם השנה (ולא רק את גביע הטוטו), אז הגיע הזמן להכניס את השחקנים לחדר ולעשות תיאום מטרות.
מכבי ת"א עדיפה על רוב הקבוצות בליגה, ובכל מקרה היא אמורה להשיג תוצאה טובה יותר מול קבוצה כמו אחי נצרת. נכון שבכדורגל יש נפילות, אבל זו אינה הפעם הראשונה. מכבי ת"א היתה צריכה לאסוף יותר נקודות עד עכשיו, ואם היא תחליף שני שחקנים (אנדריי קומאץ' לא ממש מתפקד ואיליה יבוריאן מחמם את הספסל) ותביא קשר נוסף וחלוץ מרכזי, הרי שהם לא יהיו פחות טובים ממכבי חיפה והפועל ת"א.
גם השימוש בסגל של הקבוצה אינו מספיק טוב בעיניי. המהירות של יובל אבידור תכריע משחקים, כי רוב ההגנות לא יוכלו לעמוד מולו ולכן הוא צריך לשחק יותר. דור מלול מתאים יותר כקשר מאשר כמגן, בשביל זה יש את יובל שפונגין.
התוצאות של הפועל באר שבע הפסיקו לעניין אותי, מכיוון שאם בכל שבוע נרגם אוטובוס האוהדים של הקבוצה היריבה, והמאמן יוצא בליווי יס"מ, אז המשחקים של הקבוצה מהנגב לא מעניינים. ככה לא בנוי הכדורגל ולא לשם כך משחקים את המשחק. אני מתפלא שההתאחדות לא עושה שום דבר ולא מטפלת בסוגיה, ועוד יותר מופתע שראשי הקבוצה אינם מגיבים בחומרה למעשים.
בפן המקצועי, באר שבע היא קבוצה לא מאוזנת. אם הם רוצים לשחק עם שני חלוצים אז מי שצריך לשלם את המחיר המקצועי הוא דוד רביבו. מאור מליקסון בכושר טוב מאוד, וכדי לאזן צריך עוד קשר שיעשה הגנה. האפשרות היחידה היא לספסל את רביבו, אבל אי אפשר לעשות זאת כי הוא עלה הרבה כסף ולכן הוא בהרכב ובאר שבע משחקת עם חלוץ אחד. המחשבה בבניית הסגל לא היתה מסודרת, בבאר שבע נכנסו ללחץ, הביאו שחקן שהוא לכאורה מנהיג (רביבו), אבל הוא יוצר בעיה של איזון ולכן כל פעם הם רצים אחרי הזנב של עצמם.
לבית"ר ירושלים אין שום מסר, למרות הניצחונות במשחקים האחרונים. הקבוצה נמצאת בשנה שבה ההשתדלות היא לעשות את המקסימום, אבל בנייתה נעשתה באיחור, אין זרים דומיננטיים והשחקנים לא ממש מפיקים מעצמם את המרב, לעומת התקופה של ארקדי גאידמק. בית"ר היא קבוצת מרכז טבלה היום וזה מוביל לכך שהליגה היא ליגה של שתי קבוצות בצמרת: הפועל ת"א ומכבי חיפה.
תשאלו האם יש עתיד לברק יצחקי ואבירם ברוכאין באירופה? ליצחקי יותר נוח להיות בארץ, וברוכיאן הוא לא שחקן לאירופה כל עוד הוא עושה חצי מהעבודה, משתעשע עם הכדור ועושה דברים יפים בהתקפה, אבל לא תורם למערך הקבוצתי באלמנטים אחרים. הבעיה של יצחק שום היא שהכוכבים שלו לא מסוגלים להנהיג ולא יובילו את המועדון להישגים.
-(1)d.jpg)
אני מבסוט מאוד מירון הוכנבוים בהפועל עכו. הוא עובד בתנאים לא קלים ובלי הרבה משאבים, אבל הוא לא שינה את הסגל בצורה דרמטית מזה שהיה בליגה השנייה.
בעכו יש סבלנות ונותנים להוכנבוים קרדיט בצורה מאוד שקטה ובלי הרבה חשיפה. אם עכו תצליח להתחזק בחלוץ נוסף בינואר, אני מאמין שהם יוכלו להישאר בליגה.
בני יהודה היא קבוצה נחמדה מאוד, אבל קצת מפריזים ביכולת שלה. אני לא חושב שהם יכולים לקחת אליפות, למרות שהם עושים עבודה יפה במועדון. מכבי חיפה עדיפה עליהם בכל מקרה, וכמובן שגם במשחק הערב. הפועל ת"א והפועל רעננה אמנם משחקות באותה ליגה, אבל שתי הקבוצות הן שתי ליגות נפרדות. כל תוצאה מלבד ניצחון קליל של הפועל ת"א תפתיע מאד.
שיטת הקיזוז עשויה להוביל למצב שההכרעות בצמרת ובתחתית יקבעו ממש בסיום העונה. במקום להשקיע יותר מאמצים ומשאבים בשיפור הכדורגל ובקידומו, יש כאן נסיון ליצור סיום דרמטי, דרמה שתוביל ללחצים ולמתח בקרב הקבוצות והקהלים. בואו נקווה שלא יווצר מתח מוגזם שיוביל לאלימות.