נהיגה בזמן פסילה - המחוקק טועה בגדול

מדינת ישראל החליטה כי הודעה בדואר רשום בדבר פסילת רישיון, תיחשב מעתה כאילו הגיעה לידיו של הנהג העבריין, אלא אם הוכיח אחרת. עו"ד אילון אורון טוען כי מדובר בחציית קו אדום, שממילא לא תפחית ממספר הנוהגים בפסילה

לפני כשבוע ימים אישרה מליאת הכנסת חוק חדש: היה ונשלחה הודעה על שלילת רישיון נהיגה בדואר רשום, תיחשב ההודעה כאילו נמסרה לידי עבריין התנועה. הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, תהפוך לחוק מחייב לאחר שתפורסם ברשומות. ואל לנו להקל ראש בחוק זה. מחד, ברור לגמרי שאנחנו לא מעוניינים בפסולי רישיון לצדנו על הכביש. בדרך כלל מדובר בנהגים עבריינים, שטוב יהיה אם יעשו שימוש בתחבורה הציבורית דווקא, במקום להפוך את הכביש הציבורי למקום מסוכן מהנחוץ. אלא שמאידך, מדובר בחוק שאין מנוס מלהגדירו כחציית קו אדום מקוממת, ובעיקר פגיעה בעקרון לפיו אין מרשיעים חפים מפשע.

 

• לא קיבלתם הודעת פסילה? תוכיחו

 

חבר הכנסת אופיר פינס-פז אמור להכיר היטב את הבעייתיות בחוק. כאשר התארח בעבר הלא-רחוק בוועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין, הבהירו לו חברי הוועדה את הסיכונים ועיוות הדין שהתיקון המוצע עלול לגרום. נכון כי קיימת תופעה חמורה של עברייני תנועה הנוהגים בזמן פסילה, אך התיקון לחוק, לפיו עצם שליחת ההודעה תחשב כאילו הנהג העבריין קיבל אותה לידיו, עלול לגרום לתוצאה הפוכה.

 

הרי ברור כי מי שמרשה לעצמו לנהוג למרות שהוא יודע כי נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה עקב עבירה חמורה שעבר, אין שום סיבה שלא ימשיך לעשות כך גם לאחר התיקון לחוק. בין אם הוא מרגיש נאלץ לעשות כך בגין קשיי פרנסה למשל, ובין אם מאחר שאינו מתייחס למערכת החוקים והענישה של מדינת ישראל. במצב דברים שכזה, מספר הנהגים בזמן פסילה לא ממש יקטן. ההיפך הוא הנכון - המספר יגדל מכיוון שגם נהגים תמי לב, שלא קבלו הודעה אודות פסילתם, יחשבו כנוהגים בזמן פסילה.

 

נראה כי מישהו לא ממש חשב על ההשלכות במצב דברים שכזה. כך למשל, מי שנוהג בזמן פסילה לא יהיה זכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים לתאונות דרכים. אם נוהג בזמן פסילה יפגע חלילה בהולך רגל, יהיה הולך הרגל זכאי לפיצוי מהנהג, פיצוי העלול להגיע לגובה של מאות אלפי שקלים. אין צורך להסביר בפרוטרוט איזה אסון כלכלי עלול להגרם לנהג החוטא לתומו בעבירה זו, מבלי שידע כי הוא נוהג בזמן פסילה. וזאת, מבלי להוסיף את העונש הצפוי לו.

 

החוק קובע היום כי יש להוכיח כי נהג שרשיונו נפסל בפועל, אכן ידע כי כך הדבר בעת שנהג. בנוסף, בפסק דין שניתן על-ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, נאמר כי גם מי שהומצא למענו דבר דואר והתקבל בפועל על-ידי קרוב משפחה, יראו אותו כיודע, וחובת ההוכחה כי לא ידע, מוטלת עליו. 

 

אכן, מי שמזומן כיום למשפט, אינו מוציא דבר דואר רשום, ודבר הדואר חוזר בהערה "לא נדרש", ניתן לשפוט אותו בהעדרו. למעשה, המדינה רואה בו כמי שקיבל כביכול את דבר הדואר. עם זאת, מי שנפסל בפועל משימוש ברישיון נהיגה, לא ניתן לקבוע כי ידע אודות הפסילה מבלי שהוציא את דבר הדואר. מה גם שלא ניתן להניח מראש כי אותו נהג סבר שמדובר בדבר דואר המודיע לו כי נפסל בפועל, והוא בהחלט יכול להניח כי מדובר בדבר דואר אחר. כמו-כן, בהחלט ניתן להניח כי יהיה מי שיחמיץ את הוצאת דבר הדואר בגין טעות, או אפילו הזנחה, החלפת כתובת וכו'. וכמובן, יתכן הרי שההודעה בנוגע לדבר הדואר, כלל לא הונחה בתיבת הדואר שלו מסיבות שונות ומשונות.

 

יש לזכור כי אין פותרים עוול בעוול. יש להלחם בתופעת הנהיגה בזמן פסילה באמצעים חריפים ביותר, על-ידי בדיקת נהגים באקראי, כמו-גם מעקב יזום אחר עברייני תנועה שהורשעו בעבר. אלא שלא ניתן להלחם בעבירה זו על-ידי תיקון הוראת חוק, המציבה מכשול בפני עיוור. תיקון זה לחוק הוא דוגמה נוספת של מבול החקיקה המיותרת והמוגזמת, בשם המלחמה המקודשת בנגע תאונות הדרכים ועבריינות התנועה.