אתם לא לבד: אפילו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סבור כי רמת הענישה בישראל מקִלָּה מדי. "היעדר אמות מידה בענישה דוחף, במקרים רבים, את רמת הענישה כלפי מטה", אמר היום (ב') מזוז בדיון ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. מזוז קרא להסדיר אמות מידה תקינות, שיאפשרו לשופטים להפעיל שיקול דעת - אך ימנעו מצב של פערים גדולים בין גזרי דין.
"אני יודע משיחות עם שופטים רבים, שהם במצוקה אמיתית שהם מגיעים לשלב הענישה. יש בידיהם מעט מאוד כלים כדי לקבוע את העונש ההולם, ואז המגמה היא כלפי מטה מתוך זהירות ורחמנות...", אמר. "אני סבור כי רמת הענישה בישראל מקלה מדי בתחומים רבים. אחת הסיבות לכך היא היעדר אמות מידה בחקיקה, שמנחות את בית המשפט איך לגזור את הדין", הוסיף.
הדיון עסק בהצעת חוק "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", שנועדה לכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין. מטרת ההצעה, שהוגשה לשולחן הכנסת כבר לפני שלוש שנים, לצמצם את פערי הענישה, הן במסגרת גזרי דין רגילים והן במסגרת של עסקות טיעון. בדיון השתתפו גם שר המשפטים, יעקב נאמן, והשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'.
היועץ המשפטי התייחס בין היתר לפערים בין הנורמות הנהוגות בבתי המשפט, לבין אלו שבאות לידי ביטוי בגזירת הדין. "הנורמה הנוהגת בחקיקה הישראלית היא נורמה של עונש מקסימום, אך זה לא מייצג את העונש שמטילים בתי המשפט. העונש רחוק מאוד מהעונשים שמטילים בתי המשפט, ובסופו של דבר - מכיוון שהעונש המקסימום מייצג מבחינת המחוקק את המקרה הקיצוני של העבירה - לשופט אין כלים שמנחים אותו בקביעת העונש".
מזוז ציין כי "התוצאה בפועל היא שקיימים פערי ענישה מאוד משמעותיים בין בתי המשפט לבין השופטים באותם בתי המשפט. הדבר מוביל לחוסר אחידות וגם לפגיעה באמון הציבור במערכת השפיטה".
שר המשפטים, יעקב נאמן, הצטרף לעמדתו של מזוז: "במקרים רבים, עבריינים מורשעים בעבירות חמורות וזוכים לעונשים קלים מדי. במקרים רבים ישנם הסדרי טיעון. לתופעות אלה יש לשים גבולות ברורים, כך שאדם המועד לבצע עבירה ידע כי סיכוייו לקבל עונש הולם ומרתיע הם גבוהים ביותר".
נאמן קרא ליישם מדרג אחיד של עונשים, שיתאים את העבירה לעונש שנגזר בעקבותיה.
"נקודת המוצא היא שתהיה הלימה בין העונש לבין העבירה. אין כאן ניסיון חלילה וחס להתערב בשיקול הדעת השיפוטי, אלא ליצור מדרג אחיד על עונשים שיוטלו על ביצוע העבירות. צריך להיות ברור כי לא רק לנאשם יש זכויות, אלא גם לאזרח הפשוט - יש לו זכות להלך ברחוב בביטחון", אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר בדיון כי החוק יוכל להבטיח שוויוניות בענישה. "מטרתו של החוק היא לקבוע הלימה בין חומרת העבירות והערכים המוגנים לבין הענישה, על מנת להביא לשוויוניות". הוא הוסיף כי יש לשקול הבנייה של שיקול דעת גם במקרה של הסדר טיעון.
ח"כ אופיר פינס אמר כי הוא "דורש להביא לכאן את נשיאת בית המשפט העליון" כדי לשמוע את דעתה בנושא. רותם אמר כי הזמין את דורית ביניש, אולם היא העדיפה שלא להגיע.