תפסו אמריקה
איתן כאדן ביקר בבית ספר בטורונטו בו פותחים את היום בשירת התקווה. זאב מוצ'ניק פגש תלמידים מעברו בברה"מ. מזל מוסא גילתה שבקליבלנד מלמדים עברית החל מהגן. נורית בלקין התרגשה מהתפילה לשובו של גלעד שליט בבית הכנסת בסן דייגו. הזוכים בתחרות "המורה של המדינה" ל-2009 מספרים על נסיעת הפרס לצפון אמריקה שארגנה הסוכנות היהודית
שלושה חודשים מאז מימשו את הפרס הגדול בפרויקט "המורה של המדינה" ויצאו למסע בקרב בתי ספר בקהילות יהודיות בצפון אמריקה, חזרו ארבעה מתוך חמשת הזוכים להתייצב ליד הלוח, וגם לספר לנו איך היה. הרב איתן כאדן, נורית בלקין, זאב מוצ'ניק, מזל מוסא ומוחמד מוחסן הוכתרו כמורים של המדינה בתחרות שיזמו "ידיעות אחרונות," מפעל הפיס, הסתדרות המורים ו.ynet- הזוכים, מלבד מוחמד מוחסן, טסו לארה"ב בטיסת אל על, התארחו בקהילות יהודיות ובמוסדות החינוך שלהן בצפון אמריקה - מסע שהוענק ותואם על ידי הסוכנות היהודית.
"הנושא של החינוך היהודי היה מאז ומתמיד אחת המשימות המרכזיות של הסוכנות," אומר אלן הופמן, מנהל המחלקה לחינוך בסוכנות היהודית. "המחלקה לחינוך משגרת מדי שנה קרוב ל220- מורים ישראלים לבתי ספר יהודיים בכל העולם, ורצינו גם שדמויות מובילות במערכת החינוך בארץ, כמו הזוכים בתחרות, יכירו את עמיתיהם ואת התלמידים במערכת החינוך היהודי בעולם. יש לנו עניין במעמד המורה בישראל. ככל שהמורה יהיה אדם יותר מוערך, ומעמדו יהיה יותר גבוה, נוכל לשגר מורים ישראלים בעלי מוטיבציה ותכנים לקהילות היהודיות."
מודל חיקוי
שיאו של המסע היה ביקור באו"ם. מוצ'ניק, מוסא, בלקין והרב איתן כאדן ביקרו באולם מועצת הביטחון ובחדרים נוספים שבהם מתקבלות החלטות הרות גורל. במהלך הסיור הם קיבלו הסברים איך מתנהלות ההצבעות ולמי מותר להשתתף. החבורה נפגשה עם פרופ' גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם, ולמדה להכיר מקרוב את הבעיות איתן היא צריכה להתמודד. "פגשנו אישה מרשימה, אנושית וסימפטית," מספרת בלקין. "היא נתנה לנו תמונה כוללת לגבי העשייה שלה ולגבי החברויות שהיא רקמה בבניין מעבר לתפקיד הרשמי. תוך כדי הפגישה הגיעו שגרירים ממדינות נוספות שלא בהכרח מקיימות קשרים ידידותיים עם ישראל, וגילינו שיש בינה לבין השגרירים יחסים חמים."
כאדן מוסיף: "שאלתי את השגרירה - 'מה אני בתור מורה בישראל יכול למסור לתלמידים שלי, כדי שהם יוכלו להבין שהאו"ם הוא לא רק גוף אנטי ישראלי.' היא ענתה שהיא הגיעה עם אותו רצון, אבל זה בלתי אפשרי. היא מוצאת את עצמה נאלצת להיות הסנגורית של ישראל 24 שעות ביממה, ולעמוד מול התקפות עלינו בסוגיות של ביטחון."
"פרופ' שלו נותנת תקווה שעם הזמן מצבנו עוד ישתפר," אומר מוצ'ניק. "ראינו דברים מעבר למה שמראים בטלוויזיה. מתברר שיש פוליטיקה רשמית, וישנה פוליטיקה מאחורי הקלעים." ומוסא מסכמת: "הופתעתי לגלות שההצבעות באו"ם אמנם תמיד נגדנו, אבל במסדרונות ומאחורי הקלעים האהבה לאנשים בארץ מאוד גדולה."
נורית בלקין ( שלישית מימין) עם תלמידים בסן דייגו. צילום: מרשה וולנר
הסוכנות היהודית ניסתה להתאים את המורים הזוכים לאופי הקהילה אליה נשלחו. וכך זאב מוצ'ניק, שעלה לארץ מרוסיה בשנת 1989 והפך מורה נערץ למתמטיקה ורכז המקצוע בתיכון "הדסים" באבן יהודה, נשלח לקהילה בניו יורק של יהודים מרוסיה. חלקם הגיעו לארה"ב אחרי תחנה בישראל, אבל לא הצליחו להיקלט אצלנו. לדברי הופמן, המערכת של החינוך היהודי לא מדברת אל המהגרים האלה ולכן הסוכנות היהודית החלה בשנים האחרונות לנסות להגיע לצעירים שאינם נמצאים בשורות בתי הספר היהודיים. לאור כך רצו אנשי הסוכנות היהודית להפגיש אותם עם מוצ'ניק, כדי שייחשפו למודל חיקוי חיובי.
"הרגשתי שהאנשים שאיתם נפגשתי עוד לא מצאו את עצמם בארה"ב," מספר מוצ'ניק. "הנוער הזה מחפש את דרכו, ישראל עדיין מאוד מעניינת אותם. הם שאלו אותי יותר שאלות על אקטואליה מאשר על מתמטיקה." מוצנ'יק התרגש במיוחד כשפגש תלמידים מעברו, שלמדו אצלו עוד בברה"מ. "אלה היו התלמידים הראשונים שלי ומאוד אהבתי אותם, ובמשך השנים שמרתי איתם על קשר. חלק לא ראיתי שלושים שנה. רובם הפכו לרופאים, הם היו מאוד גאים בבחירה שלי ל'מורה של המדינה' - הם לא חשבו שזה אפשרי, כי רק באמצע החיים נחתתי במערכת החינוך הישראלית."
ואילו כאדן, שעלה לישראל מארה"ב וכיום משמש רב ורכז לימודי יהדות בבית ספר המלכתי-דתי בכפר אדומים - המשותף לדתיים וחילונים - נשלח לטורונטו שבקנדה, שם מערכת החינוך היהודי מאוד מגוונת. "ביקרתי בעשרה בתי ספר יהודיים ומאוד התרשמתי מרמת הציונות," מתפעל כאדן. "יש שם שני בתי ספר שפותחים את היום עם שירת 'התקווה.' יש מספר בתי ספר שמחבקים את הרעיון של קהילתיות - ילדים מרקעים, בתים ומסורות שונים לומדים את אותה תוכנית לימודים. מנהל תיכון סיפר שפעם חבר כנסת מש"ס ביקר בבית הספר שלו, נכנס לשיעור תלמוד וראה בחורה עם שיער בצבע סגול יושבת ולומדת גמרא, ואז הוא פנה למנהל ואמר: 'את זה אני רוצה לראות בארץ."'
כאדן, המאמין בהידברות ובסובלנות, דיבר עם הקהילה בקנדה על "הצורך להכיר את היהודי האחר שיושב לידך. סיפרתי על בית ספר הדתי-חילוני שבו אני מלמד, וגם על נושאים כמו האם ילדי העובדים הזרים יעמדו לגירוש ומהי המהות של ישראל כמדינת יהודים." אחד הרגעים שכאדן זוכר יותר מהשהות הנוכחית שלו, זה המפגש בבית ספר משלים בשם "כחול לבן," המשרת קהילה גדולה של ישראלים לשעבר. "לרבים מהם יש מאבק עם הזהות שלהם. הם לא משתייכים לקהילה היהודית המקומית, ודי מוצאים את עצמם בגטו מסוים ביחד. וכך, פעם בשבוע הם לומדים עברית, חגים וסיפורי תורה."
האסימון נפל
מזל מוסא, מורה למתמטיקה, לשפה, לתנ"ך ולהיסטוריה בבית הספר "הראל" באשקלון נשלחה לקליבלנד, אוהיו, שבה הקהילה מאוד ותיקה ומאורגנת ומשלבת את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי".היהדות שם מגוונת ביותר, עם הרבה פתיחות, וזה מאוד הפתיע אותי," מעידה מוסא. חוץ מההתלהבות מקבלת הפנים החמה, מלימודי המתמטיקה המתוחכמים, מעלי השלכת באדום-כתום, מהנופים, מהתנאים המשופרים של המורים, מוסא חוותה הרבה רגעים שאותם היא תיקח איתה תמיד. "נכחתי בבת מצווה של בתו של רב מקומי וזה היה מאוד מרגש לראות איך בת הרב קוראת בתורה, ועוד בבית כנסת בארה"ב. ריגש אותי גם לגלות שבקליבלנד מלמדים עברית החל מהגן."
מזל מוסא ( מימין), איתן כאדן, זאב מוצ'ניק, גבריאלה שלו ונורית בלקין באו"ם. צילום: אסף זלינגר
נורית בלקין, מחנכת בבית הספר היסודי "שער הנגב" בקיבוץ רוחמה, הרחיקה עד סן דייגו שבקליפורניה, שם מתנהלת אחת הקהילות היהודיות היותר חדשות ומעניינות, כולל מהגרים יהודים מדרום אפריקה וממקסיקו. היא חלקה עם אנשי הקהילה סיפורים על התמודדות תושבי הדרום עם אימת הקסאמים מרצועת עזה ועל איך זה ללמד בתנאים כאלה. "החלטתי לצקת תוכן ולהעביר שם מסר מאוד משמעותי: להגביר את המודעות בעניין גלעד שליט - רכשתי עשרה ספרים המכילים את הסיפור שכתב גלעד שליט, בהיותו בן - 11 'כשהדג והכריש נפגשו לראשונה,' והכנתי מעל 200 יונים לבנות ו200- לבבות צבעוניים להפעלת הילדים. ואת כל אלה הבאתי איתי לסן דייגו. מסתבר שבתחילת כל תפילה באחד בתי הכנסת נערכת תפילה לשובו של גלעד שליט בשלום. ניכר שדמותו של גלעד מוכרת לילדים. כמו כן רציתי ללמד על החוסן המיוחד שפיתחנו בבית ספר שלנו לנוכח המצב הביטחוני הקשה המתמשך בימי ירי הקסאמים."
ארבעת המורים חתמו את המסע בסמינר של שלושה ימים, שאירגנה הסוכנות היהודית בניו יורק, שבו הם למדו על הדרכים בהן מנסים לשמר את הקהילה היהודית בצפון אמריקה.
מה תרם לכם הביקור באופן אישי, והאם הוא שינה את גישתכם להוראה?
כאדן: "זה הוסיף לי כוח ונתן לי רעיון לבנות תוכנית למידה ותשתית תקשורת בין התלמידים בארץ לבין אלה שבקנדה."
בלקין: "הביקור בארה"ב הוריד לי אסימון גדול מאוד לגבי מהי שליחות, ברמה הערכית והמעשית. אני מאושרת שלמרות הלו"ז האינטנסיבי יכולתי להעביר מסר לגבי התחושות האמיתיות של בני אדם בישראל.
זה נתן לי הרבה יותר ביטחון וגאווה על איך שהתמודדנו במצבים הביטחוניים ההזויים בשמונה השנים של ירי הקסאמים, ואיך החזקנו בית ספר למופת."
מוצ'ניק: "הסיור בארה"ב נתן לי עוד מבט על ארצנו. תמיד טוב לפעמים להסתכל מרחוק על מה שקורה בבית, ואז רואים את חצי הכוס המלאה. ואילו הסמינר שבניו יורק תרם הרבה לידע הכללי שלי."
מוסא: "אני מתכוונת להעביר לתלמידים שלי את החשיבות והתרומה של הסוכנות היהודית, ואיך היא מאחדת את היהודים, שומרת על הקשר שלהם עם ישראל ומעבירה את בשורת ארץ ישראל היפה לכל העולם, כולל ההתלבטויות הפוליטיות."
כאדן: "בטורונטו הילדים מאוד מנומסים. כולם הקשיבו לי מההתחלה ועד הסוף, עם הרבה כבוד. כשחזרתי לארץ ונכנסתי לכיתות שלי, שמחתי לחזור הביתה, אבל לא אוכל להתכחש לעובדה שהתגעגעתי קצת לנימוס ולכבוד שראיתי בכיתות בקנדה."
- "ידיעות אחרונות" בשיתוף עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים בישראל, חברת פילת ו-ynet מכריזים על תחרות "המורה של המדינה". בואו לבחור את המורה של המדינה, מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים בתחרות. אפשר להמליץ על מורים שעליהם הומלץ גם בשנה שעברה. ניתן להגיש מועמדות עד 15 בינואר 2010.